מצבת ישראל – הבדלי גרסאות

'''מצבת ישראל''' או '''אסטלת ישראל''' (גם: '''מצבת מרנפתח''' או '''אסטלת מרנפתח''') הוא כינוי שנתנו [[ארכאולוג]]ים ל[[אסטלה|אסטלת]] ניצחון [[מצרים העתיקה|מצרית]] של [[פרעה]] [[מרנפתח]], בנו של [[רעמסס השני]], בשובו מאחד ממסעות ה[[כיבוש]] שלו בשנת [[המאה ה-13 לפנה"ס|1208–1209 לפנה"ס]]. המצבה מתארת בעיקר את מערכות מרנפתח ב[[לוב]], אך את שמה "מצבת ישראל" קיבלה המצבה בשל הממצא החשוב שבה, אזכור השם '''אִי-סִי-רִי-אַר''', שזוהה על ידי החוקרים כ"'''[[שבטי ישראל|ישראל]]'''", שכן ב[[כתב חרטומים|כתב המצרי]] אין הבחנה בין [[ר]] ל-[[ל]].{{הערה|ואילו לדעת החוקר [[חיים בר-דרומא]], אין להחליף במצבה שבנדון אות ר' באות ל', וכי השם המופיע בה אינו ישראל אלא שעיר; ראה בספרו 'וזה גבול הארץ', הוצאת "באר" בסיוע [[מוסד הרב קוק]], תשי"ח-1958, עמוד 210}} זהו האזכור הארכאולוגי הקדום ביותר לשם זה; האזכורים הבאים הם ב[[המונולית מכורח|מונולית מכורח]] וב[[מצבת מישע]], המתוארכים 300 שנים מאוחר יותר, תקופתו של [[אחאב]] ובית [[עמרי]], מ[[המאה ה-9 לפנה"ס]].