הבדלים בין גרסאות בדף "דיכאון לאחר לידה"

מ
הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג) (דיון)
(הורדתי מילה מפרק תסמינים)
מ (הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג) (דיון))
 
==תסמינים==
דיכאון אחרי לידה אינו מופיע כאבחנה עצמאית ב <ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=American Psychiatric Association.|שם=Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders (DSM–5)|מקום הוצאה=WDC|מו"ל=American Psychiatric Association.|מהדורה=5|שנת הוצאה=2013|עמ=162, 169|פרק=Depressive Disorders}}</ref>}}DSM 5 וגם לא ב ICD 10. <ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=איגוד הפסיכיאטריה בישראל ומשרד הבריאות (עורכים)|שם=ICD 10 הסיווג והאבחון הפסיכיאטרי לפי ארגון הבריאות העולמי|מו"ל=דיונון|שנת הוצאה=2004}}</ref>}}. כדי לאבחן דיכאון אחרי לידה לפי DSM 5 ישתמש הפסיכיאטר באבחנה של דיכאון (דיכאון מז'ורי, או דיכאון מתמשך) תוך קביעת מאפיין יחודי של הופעה בזמן לידה (Peripartum Onset Specifier). תסמיני דיכאון אחרי לידה עלולים לכלול:
 
* [[עצב (רגש)|עצב]]
 
== שכיחות ואפידמיולוגיה ==
לפי נתוני [[משרד הבריאות]] שכיחות ההפרעה ב[[ישראל]] בקרב [[אישה|נשים]] נעה בן 10% ל 15% מהנשים [[היריון|ההרות]] והנשים לאחר לידה<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170823054507:0">|{{צ-מאמר|מחבר=מערכת The Medical|שם=סימני זיהוי וטיפים להתמודדות עם דיכאון אחרי לידה|כתב עת=The Medical פסיכיאטריה|שנת הוצאה=2017}}</ref>}}. האומדנים מ[[עולם|העולם]] גבוהים במקצת ונעים בין 13% ל 19% מכלל הנשים ההרות והנשים לאחר [[לידה]]<ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Michael W. O'Hara, Jennifer E. McCabe|שם=Postpartum Depression: Current Status and Future Directions|כתב עת=Annual Review of Clinical Psychology|כרך=9|עמ=379–407|שנת הוצאה=2013|doi=10.1146/annurev-clinpsy-050212-185612|קישור=https://doi.org/10.1146/annurev-clinpsy-050212-185612}}</ref>}}.
 
==גורמי סיכון==
 
==מניעת דיכאון אחרי לידה==
איתור מוקדם והתערבות משפרים את ה[[פרוגנוזה]] של רוב הנשים. חלק גדול מהמניעה היא על ידי יידוע אודות גורמי הסיכון, וגורמים מהמערכת הרפואית יכולים לשחק תפקיד מרכזי באיתור וטיפול בדיכאון אחרי לידה. <ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170823054507:1">|{{צ-מאמר|מחבר=Elizabeth Werner, Maia Miller, Lauren M. Osborne, Sierra Kuzava|שם=Preventing postpartum depression: review and recommendations|כתב עת=Archives of Women's Mental Health|כרך=18|עמ=41–60|שנת הוצאה=2015-02-01|doi=10.1007/s00737-014-0475-y|קישור=https://link.springer.com/article/10.1007/s00737-014-0475-y}}</ref>}}הרופא צריך לבחון אם הנשים שבטיפולו נמצאות בסיכון מוגבר לדיכאון אחרי לידה. כמו כן, [[התעמלות]] ו[[תזונה]] נכונה יכולה לסייע במניעת דיכאון אחרי לידה ודיכאון בכלל. ב[[ארצות הברית]], איגוד הרופאים המיילדים והגינקולוגים ממליץ כי במפגש המעקב הראשון בהריון יערך ראיון לבחון אם יש דיכאון, האם יש גורמי לחץ משמעותיים, מהן מערכות התמיכה של האישה ואם ההריון מתוכנן{{הערה|- Providers miss opportunities to prevent depression in and discuss birth control with women with unplanned pregnancies". Research Activities (Agency for Healthcare Research and Quality) (372): 15. August 2011. http://www.ahrq.gov/research/aug11/0811RA18.htm.}}. עם זאת, המלצות אלו אינן מיושמות כיום באופן עקבי מספיק.
 
בישראל פועלת החל משנת [[2002]] תוכנית [[אם לאם בקהילה]] המספקת לאמהות לאחר לידה תמיכה על ידי אמהות מנוסות, בין השאר לצורך התמודדות עם קשיים ויצירת רשת תמיכה קהילתית.
 
==טיפול בדיכאון אחרי לידה==
הטיפול בדיכאון אחרי לידה מתחיל בהערכה רפואית, על מנת לשלול בעיות רפואיות ופסיכולוגיות אחרות. טיפולים אפשריים הם [[טיפול קוגניטיבי התנהגותי]]<ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Robert T. Ammerman, James L. Peugh, Angelique R. Teeters, Frank W. Putnam|שם=Child Maltreatment History and Response to CBT Treatment in Depressed Mothers Participating in Home Visiting|כתב עת=Journal of Interpersonal Violence|כרך=31|עמ=774–791|שנת הוצאה=2016-03-01|doi=10.1177/0886260514556769|קישור=http://dx.doi.org/10.1177/0886260514556769}}</ref>}}, [[טיפול תרופתי]] במידת הצורך<ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Liisa Hantsoo, Deborah Ward-O’Brien, Kathryn A. Czarkowski, Ralitza Gueorguieva|שם=A randomized, placebo-controlled, double-blind trial of sertraline for postpartum depression|כתב עת=Psychopharmacology|כרך=231|עמ=939–948|שנת הוצאה=2014-03-01|doi=10.1007/s00213-013-3316-1|קישור=https://link.springer.com/article/10.1007/s00213-013-3316-1}}</ref>}}, ביקורי בית, הקפדה על תזונה נכונה ודפוס תקין של שינה<ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Susanne Brummelte, Liisa A. M. Galea|שם=Postpartum depression: Etiology, treatment and consequences for maternal care|כתב עת=Hormones and Behavior|כרך=77|סדרה=Parental Care|עמ=153–166|שנת הוצאה=2016-01-01|doi=10.1016/j.yhbeh.2015.08.008|קישור=http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0018506X15300428}}</ref>}}.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170823054507:0" />}}
 
במחקר שנערך ב-1997 בהשתתפות 61 נשים עם דיכאון אחרי לידה, נמצא כי השיפור בתסמינים של דיכאון אחרי לידה היה זהה ב[[טיפול קוגניטיבי התנהגותי]] וטיפול בתרופה האנטי דיכאונית [[פלואוקסטין]]. שיפור נמצא לאחר שבוע עד ארבעה שבועות, בלי קשר לטיפול שהאישה קיבלה{{הערה|- Appleby, Louis, Rachel Warner, Brian Faragher, and Anna Whitton. "A Controlled Study of Fluoxetine and Cognitive-Behavioural Counseling in the Treatment of Postnatal Depression". British Medical Journal: 932–937. 314.n7085.}}. ממחקר זה עולה כי אין עדיפות לטיפול תרופתי או לטיפול קוגניטיבי התנהגותי, ושילוב של שניהם לא הועיל יותר מאחד מהם. לפיכך, המלצת החוקרים היא לאפשר לכל אישה לבחור את הטיפול המתאים לה. בניגוד לדכדוך אחרי לידה, העובר ברוב המקרים מעצמו, דיכאון אחרי לידה יכול להישאר יציב בחלק מהמקרים אם אין טיפול מתאים. מחקרים מאוחרים יותר הצביעו על תוצאות מעורבות: ישנם שילובי טיפול פסיכוסוציאלי שעובדים אצל חלק מהמטופלות אך לא אצל כולן.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170823054507:1" />}}
 
== ראו גם ==
1,302,951

עריכות