הפרעת חרדה מוכללת – הבדלי גרסאות

== אבחנה<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170823054615:0" />}} ==

GAD היא הפרעה שכיחה יחסית. עם זאת כיוון שהיא נלווית להפרעות רבות, ישנן חילוקי דעות לגבי שכיחותה המדויקת.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170823054615:1">|{{צ-ספר|מחבר=חנן מוניץ (עורך)|שם=פרקים נבחרים בפסיכיאטריה|מו"ל=דיונון|מהדורה=שישית|שנת הוצאה=2016|עמ=330-332|פרק=12: הפרעות חרדה}}</ref>}} השכיחות המקובלת כיום נעה בין 2% ל 5%. היחס בין נשים לגברים הוא 2:1. בקרב מתבגרים השכיחות היא 0.9%. השכיחות בקרב בוגרים בארצות הברית היא 2.9%. במדינות אחרות בעולם השכיחות נעה בין 0.4% ל 3.6%. הסיכוי לפתח את ההפרעה לאורך החיים הוא 9%. אצל נשים הסיכוי כפול.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170823054615:0">|{{צ-ספר|מחבר=American Psychiatric Association|שם=Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders (DSM–5)|מו"ל=American Psychiatric Association|שנת הוצאה=2013|עמ=222-226|פרק=Anxiety Disoreder}}</ref>}}

על פי סקר הבריאות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מ -2004 2003 שיעור ה GAD בישראל גבוה משיעורו בארצות מערב אירופה שנכללו בסקר בריאות הנפש הבינ". הפרעת חרדה מוכללת היא השכיחה מבין הפרעות החרדה בישראל ושיעור המאובחנים בה על פי הסקר עמד על 2.7%. מתוכם כשליש (32.7%) ברמת תסמינים חמורה, 41.3% ברמה מתונה, ו- 26% קל..<ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=משרד הבריאות האגף לבריאות הנפש|שם=הפרעות דיכאון וחרדה בישראל ממצאים עיקריים מסקר ברה"ן בעולם|כתב עת=אתר משרד הבריאות|שנת הוצאה=2009|קישור=https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Depression_anxiety_Israel.pdf}}</ref><ref name}}{{הערה|שם="הערה מספר 20170823054615:2">|{{צ-מאמר|מחבר=Levinson D, Zilber N, Lerner Y, Grinshpoon A, Levav I.|שם=Prevalence of mood and anxiety disorders in the community: results from the Israel National Health Survey.|כתב עת=Isr J Psychiatry Relat Sci|כרך=2007;44 (2)|עמ=94-103|שנת הוצאה=2007}}</ref>}}

תחלואה גופנית ממושכת ובפרט כאבים ממושכים ומחלות לב, קשורה בעליה בהסתברות לנוכחות GAD. שיעור חווית המוגבלות הסובייקטיבית  עליה דיווח המרואיין, עמד בהפרעת חרדה מוכללת היה גבוה יותר ככל שרמת ההכנסה הייתה גבוהה יותר: בעלי הכנסה גבוהה דיווח על 55% מוגבלות, בעלי הכנסה בינונית דיווח על כ-45%. ובעלי הכנסה נמוכה דיווחו על רמת מוגבלות של פחות מ 30%.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170823054615:2" />}}

כמו בהפרעות חרדה אחרות נעשה ניסיון מתמשך להבין לעומק את הביטויים הפיזיולוגיים של הפרעת חרדה מוכללת,<ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Malcolm Lader|שם=Encyclopedia of Psychopharmacology|מו"ל=Springer Berlin Heidelberg|שנת הוצאה=2015|עמ=699–702|קישור=http://link.springer.com/referenceworkentry/10.1007/978-3-642-36172-2_317|שפה=en}}</ref>}} גורמי הסיכון הקשורים אליה (בעיקר הגורמים הגנטיים) והמכנים המשותפים בין הפרעה זו לבין הפרעות אחרות.<ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Idan Shalev, Terrie E. Moffitt, Antony W. Braithwaite, Andrea Danese|שם=Internalizing Disorders and Leukocyte Telomere Erosion: A Prospective Study of Depression, Generalized Anxiety Disorder and Post-Traumatic Stress Disorder|כתב עת=Molecular psychiatry|כרך=19|עמ=1163–1170|שנת הוצאה=2014-11|doi=10.1038/mp.2013.183|קישור=http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4098012/}}</ref>}} כמו כן נערכים מחקרים במטרה לבדוק סוגי טיפול חדשים ולנסח פרוטוקולים לטיפול בסוג זה של הפרעת חרדה.<ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Pim Cuijpers, Marit Sijbrandij, Sander Koole, Marcus Huibers|שם=Psychological treatment of generalized anxiety disorder: A meta-analysis|כתב עת=Clinical Psychology Review|כרך=34|עמ=130–140|שנת הוצאה=2014-03-01|doi=10.1016/j.cpr.2014.01.002|קישור=http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0272735814000038}}</ref>}}

== אבחנה מבדלת<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170823054615:0" />}} ==

גישת ה[[טיפול פסיכולוגי|טיפול הפסיכולוגי]] המתאימה ביותר להפרעה, על פי המחקרים, היא גישה [[טיפול התנהגותי וקוגניטיבי|התנהגותית- קוגניטיבית]], תמיכתית ומכוונת [[תובנה]].<ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Pim Cuijpers, Marit Sijbrandij, Sander Koole, Marcus Huibers|שם=Psychological treatment of generalized anxiety disorder: A meta-analysis|כתב עת=Clinical Psychology Review|כרך=34|עמ=130–140|שנת הוצאה=2014-03-01|doi=10.1016/j.cpr.2014.01.002|קישור=http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0272735814000038}}</ref>}} כפי הנראה לטיפולים אלו יתרונות לטווח ארוך וקצר. הטכניקות המרכזיות בהן מתרכז הטיפול ההתנהגותי הן [[טכניקת הרפיה|טכניקות הרפיה]] ו[[ביופידבק]]; ממצאים מחקריים לגביהן הצביעו על יעילות בטיפול. פסיכותרפיה מוכוונת תובנה מתמקדת בחשיפת הקונפליקטים ה[[תת מודע]]ים וזיהוי כוחות ה[[המודל הסטרוקטורלי#"האגו" (האני)|אגו]], אך עדיין חסרים מחקרים מבוקרים המאששים את יעילותו של טיפול זה לבדו.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170823054615:1" />}}

הגישה הפסיכואנליטית רואה את החרדה כמסמנת של סערה תת-מודעת שנדרש בירור לגביה. החרדה עשויה להיות נורמלית, מוגזמת, מסתגלת או בלתי מסתגלת. החרדה יכולה להופיע במצבים רבים במהלך החיים, ולעתים ההקלה על התסמין אינה הפתרון הנכון. לחולים המעוניינים להבין את מקורות החרדה, פסיכותרפיה בגישה זו עשויה להועיל; יחד עם זאת, בטיפול בגישה אנליטית-[[פסיכודינמיקה|פסיכודינמית]], העוסקת יותר בבירור עמוק של התסמין ופחות בטיפול בתסמין עצמו - הטיפול עצמו יכול בתחילה להעלות את רמות החרדה. מטרת הטיפול היא להעלות את רמת הסובלנות של המטופל כלפי החרדה, ולאו דווקא למגרה.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170823054615:1" />}}

שיטות טיפול נוספות שקיים ניסיון מוצלח לגביהן הן [[קשיבות]] (Mindfulness)<ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Ruth A. Baer|שם=Mindfulness-Based Treatment Approaches: Clinician's Guide to Evidence Base and Applications|מו"ל=Academic Press|שנת הוצאה=2015-07-14|קישור=https://books.google.co.il/books?hl=iw&lr=&id=4NrK3IGkOg8C&oi=fnd&pg=PR3&dq=generalized+anxiety+disorder+treatment&ots=5uagbLlsE3&sig=LIMdQL4meX0H-db1EnPLAYtg2DU&redir_esc=y#v=onepage&q=generalized%20anxiety%20disorder%20treatment&f=false|שפה=en}}</ref>}} וכן סוג תרפיה בשם <ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Enright, R. D., & Fitzgibbons, R. P|שם=Forgiveness therapy in anxiety disorders|מו"ל=American Psychological Association.|שנת הוצאה=2015}}</ref>}}Forgiveness Therapy כמו כן ישנן עדויות לגבי הצלחה של טיפול קבוצתי קצר מועד.<ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Newman, Michelle G. Przeworski, Amy Consoli, Andrés J. Taylor, C. Barr|שם=A randomized controlled trial of ecological momentary intervention plus brief group therapy for generalized anxiety disorder.|כתב עת=Psychotherapy|כרך=51(2),|עמ=198-206.|שנת הוצאה=2014|doi=http://dx.doi.org/10.1037/a0032519}}</ref>}}

ההחלטה לטפל ב-GAD באמצעות תרופות צריכה להעשות בשיקול דעת, שכן מטבעה ההפרעה היא ארוכת טווח. קבוצות התרופות העיקריות בטיפול כוללות [[תרופות נוגדות דיכאון|נוגדי דיכאון]] טריציקליים וטטרציקליים, [[בנזודיאזפינים]], [[SSRI]]. או [[SNRI]].<ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Hartford, Jamesa; Kornstein, Susanb; Liebowitz, Michaelc; Pigott, Teresad; Russell, Jamese; Detke, Michaele f g; Walker, Daniele; Ball, Susane f; Dunayevich, Eduardoe; Dinkel, Jeffe; Erickson, Janellee|שם=Duloxetine as an SNRI treatment for generalized anxiety... : International Clinical Psychopharmacology|כתב עת=International Clinical Psychopharmacology|כרך=May 2007 - Volume 22 - Issue 3|עמ=167-174|שנת הוצאה=2014|doi=10.1097/YIC.0b013e32807fb1b2|קישור=http://journals.lww.com/intclinpsychopharm/Abstract/2007/05000/Duloxetine_as_an_SNRI_treatment_for_generalized.7.aspx}}</ref>}} השילוב של תרופות נוגדות דיכאון והתרופות נוגדות החרדה משפיע לטובה ובדרך כלל הטיפול יכול להקל מאד את התסמינים בכ- 70% מהמטופלים.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170823054615:1" />}}

אדם בן 18 ומעלה שנקבעו לו 40% נכות רפואית על ידי [[המוסד לביטוח לאומי]], בעקבות [[הפרעה נפשית|הפרעה פסיכיאטרית]] זכאי לקבל שירותי סל שיקום. <ref>{{הערה|{{Cite news|url=http://www.kolzchut.org.il/he/%D7%A1%D7%9C_%D7%A9%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9D_%D7%9C%D7%A0%D7%A4%D7%92%D7%A2%D7%99_%D7%A0%D7%A4%D7%A9|title=סל שיקום לנפגעי נפש|newspaper=כל-זכות|language=he|access-date=2017-08-16}}</ref>}}. פירוט להלן.