הפרעת פאניקה – הבדלי גרסאות

'''הפרעת פאניקה (באנגלית Panic Disorder),'''<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170823054615:1">|{{צ-ספר|מחבר=American Psychiatric Association.|שם=Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders (DSM–5)|מקום הוצאה=WDC|מו"ל=American Psychiatric Association.|שנת הוצאה=2013|עמ=208-217|פרק=Anxiety Disorders|קישור=https://www.psychiatry.org/psychiatrists/practice/dsm}}</ref>}} המוכרת גם בשם '''הפרעת האימה ואגורפוביה''' (Agoraphobia with Panic Disorder)<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170823054615:0">|{{צ-ספר|מחבר=חנן מוניץ (עורך)|שם=פרקים נבחרים בפסיכיאטריה|מו"ל=דיונון|מהדורה=שישית|שנת הוצאה=2016|עמ=325-330|פרק=12 הפרעות חרדה}}</ref>}} היא [[הפרעה נפשית]] אשר מסווגת על ידי מדריך האבחנות הפסיכיאטרי DSM 5 כהפרעה בקטגורית [[הפרעת חרדה|הפרעות חרדה]]. אדם הסובל מ[[התקף חרדה|התקפי]] אימה וחש דאגה מהישנותם עשוי לקבל אבחנה כסובל מהפרעת פאניקה. '''התקף פאניקה''' הוא הופעה פתאומית וזמנית של תחושה עזה של אימה המלווה בתסמינים גופניים בולטים: עליה בקצב פעימות ה[[לב]] [[הזעה]], [[קוצר נשימה]], [[צמרמורת|צמרמורות]] ותופעות נוספות. ההתקף חולף כעבור מספר דקות בדרך כלל. רבים הסובלים מהפרעת פאניקה עלולים שלא לחוש נוח במצבים חברתיים. אחת מדרכי ההתמודדות שאנשים כאלו יאמצו תהיה הימנעות ממצבים ומקומות כאלו. כתוצאה מכך, רבים מהם יפתחו [[אגורפוביה]].<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170823054615:0" />}}

== שכיחות ואפידמיולוגיה<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170823054615:1" />}} ==

שיעור התקפי הפאניקה למשך 12 חודשים עומד על 11.2% בקרב בוגרים. אין הבדל מובהק בין קבוצות אתניות שונות ב[[ארצות הברית]] כפי שיש בהפרעת פאניקה. בארצות [[אירופה]] ה[[ממוצע]] נע בין 2.7% ל 3.3%. השיעור גבוה יותר בכל [[עולם|העולם]] בקרב [[אישה|נשים]] מאשר בקרב [[גבר|גברים]]. התקפי פאניקה יכולים להתרחש בילדות אך הם נדירים לפני גיל הבגרות המינית.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170823054615:1" />}}

'''גורמים אישיותיים''': חווית מסוגלות שלילית, חרדתיות גבוהה, נטייה להאמין שהסימפטומים של התקפי הפאניקה מזיקים לגוף, כל אלו הם גורמי סיכון פרוגנוסטיים להתקפי פאניק, אם כי לא ידוע מהי תרומתם להפרעת פאניק. מחשבות של קיום כוחות אפלים שיכולים לגרום להתקפים, יכולים להיות קשורים להפרעת פאניק.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170823054615:1" />}}

'''גורמים סביבתיים''': דיווחים על חוויות של פגיעה מינית יותר שכיחים בהפרעת פאניק מאשר בהפרעות חרדה אחרות. [[עישון|עישון סיגריות]] הוא גורם המעלה את הסיכון להתרחשות התקף פאניק והוא גם מעלה את הסיכון להתפתחות ההפרעה. מרבית האנשים יודעים לדווח על אירוע חיים כמו [[מוות]] ב[[משפחה]], משבר חיים שפגע בתחושת ה[[רווחה האישית,]] סטרסורים בינאישיים, הקשורים לבריאות וכדומה.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170823054615:1" />}}

'''גורמים גנטיים:''' ההערכה היא שישנם מספר גנים התורמים לפגיעות להתקפי פאניק ולהתפתחות ההפרעה. .<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170823054615:1" />}} להפרעה יש בסיס גנטי נרחב יחסית. כ- 15% עד 17% מהקרובים מדרגה ראשונה של אנשים עם הפרעת פאניק, מתמודדים גם הם עם ההפרעה. בתאומים זהים השכיחות היא בין 80% ל 90% ובתאומים לא זהים השכיחות נעה בין 10 ל 15%.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170823054615:0" />}}

על פי סקר הבריאות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מ -2004 2003 שיעור הפרעת הפאניקה נמוך מעט מזה של מדינות מערב אירופה. שיעור ההפרעה בישראל על פי נתוני הסקר עמד על 0.8%.  (עם 0.6% שכיחות). אצל יותר ממחצית מהמאובחנים ההפרעה הייתה ברמה חמורה (52.8%). אצל 22.6% הרמה הייתה מתונה ואצל 24.6% הרמה הייתה קלה.  תחלואה גופנית ממושכת ובפרט כאבים ממושכים ומחלות לב, קשורה בעליה בהסתברות לנוכחות הפרעת פאניקה.  שיעור חווית המוגבלות הסובייקטיבית  עליה דיווח המרואיין, עמד בהפרעת פאניקה היה גבוה יותר ככל שרמת ההכנסה הייתה גבוהה יותר: בעלי הכנסה גבוהה דיווח על כמעט  50% מוגבלות, בעלי הכנסה בינונית דיווח על כ-47%. ובעלי הכנסה נמוכה דיווחו על רמת מוגבלות של פחות מ 22%. <ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Daphna Levinson, Nelly Zilber, Yaacov Lerner, Alexander Grinshpoon|שם=Prevalence of mood and anxiety disorders in the community: results from the Israel National Health Survey|כתב עת=The Israel Journal of Psychiatry and Related Sciences|כרך=44|עמ=94–103|שנת הוצאה=2007|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18080646}}</ref>}}

<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Depression_anxiety_Israel.pdf|הכותב=משרד הבריאות האגף לבריאות הנפש|כותרת=הפרעות דיכאון וחרדה בישראל ממצאים עיקריים מסקר ברה"ם בעולם|אתר=https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Depression_anxiety_Israel.pdf|תאריך=2009}}</ref>}}

ההפרעה מתחילה לרוב באופן פתאומי וספונטני, לרוב בלי שהאדם יוכל להצביע על גורם כלשהו שגרם להופעת ההתקף.במהלך ההתקף בולטת הרגשה כללית רעה המלווה לעתים בפחד של האדם שמא הוא עומד למות מהתקף לב (התקף פאניקה מלווה פעמים רבות בקצב לב מוגבר ובפעימות לב חזקות). עם הזמן האדם עלול לפתח חרדה גדלה והולכת ממקומות, ומצבים בהם התרחש התקף בעבר. אלו יכולים להיות מקומות הומים, מקומות סגורים, מקומות ציבוריים (למשל [[אוטובוס]]) ועוד. בהדרגה עשוי להיווצר דפוס של הימנעות ממקומות שיוצרים אצל האדם עם ההפרעה תחושה שעוד מעט יתרחש התקף. לדפוס זה של הימנעות יש נטייה להתרחב עם הזמן ולכלול עוד ועוד מקומות ומצבים שעלולים לעורר התקף. במקרים רבים ההפרעה מלווה [[אגורפוביה|באגורפוביה]].<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170823054615:0" />}} ההפרעה עלולה להיות מלווה בשיעור מוגבר של [[אובדנות]].<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170823054615:1" />}}

בכ-50% מהמקרים יש החלמה ספונטנית ומלאה מההפרעה גם ללא התערבות טיפולית. כאשר ההפרעה מלווה ב[[אגורפוביה|אגרופוביה]] שיעור ההחלמה הספונטנית נמוך יותר. <ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170823054615:0" />}}

התמונה הקלינית היא כאמור של התחלה חדה ופתאומית. ההפרעה מתייחדת במרכזיות הרבה של התסמינים הפיזיים.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170823054615:2">|{{צ-מאמר|מחבר=Alicia E. Meuret, Juliet Kroll, Thomas Ritz|שם=Panic Disorder Comorbidity with Medical Conditions and Treatment Implications|כתב עת=Annual Review of Clinical Psychology|כרך=13|עמ=209–240|שנת הוצאה=2017|doi=10.1146/annurev-clinpsy-021815-093044|קישור=https://doi.org/10.1146/annurev-clinpsy-021815-093044}}</ref>}} האדם במצב זה ידווח על מצוקה קשה הכוללת תסמינים גופניים רבים שהאדם אמנם מכיר, אך הם מעולם לא הופיעו אצלו יחד ומעולם לא בצורה כה חזקה.

במקרה שבו מתפתחתת גם אגורופוביה עלול האדם לפתח פחד מפני ההתקף הבא. הפחד עלול להוביל לדפוס הולך ומתרחב של הימנעות ממקומות ומצבים העלולים לעורר את ההתקף. <ref{{הערה|שם=הערה name="מספר 20170823054615:0" />}} בחלק מהמקרים מתפתחת במהלך ההתקף תמונה של [[נשימת יתר|היפרוונטילציה]]. מצב זה יכול להסביר את התופעות של עיקצוץ בפנים ובגפיים, עקב ירידה ברמת CO₂ בדם. מצב זה של היפרוונטילציה יכול לקבל אופי כרוני.<ref{{הערה|שם=הערה name="מספר 20170823054615:0" />}}

התקפי פאניק וכן הפרעת פאניקה יכולים להיות להתפתח על רקע מצבים רפואיים שונים ובכללם מחלות [[נשימה]] כמו [[אסתמה]] מחלות [[לב]] ו[[כלי דם]], [[סוכרת]] ו[[תסמונת המעי הרגיז]]. מבחינת הפרעות נפשיות התקפי פאניקה שכיחים יחסית אצל אנשים עם הפרעות חרדה שונות, אנשים עם [[תגובת קרב]], ואנשים עם [[פחד טיסה|פחד מפני טיסה]].<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170823054615:2" />}}. כאמור אצל מרבית האנשים המפתחים את תסמיני הפרעת הפאניקה מתפתחת גם אגורפוביה.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170823054615:0" />}}

קיים מחקר העוסק במעורבותם של אזורים שונים במוח ותפקידם בהתקפי פאניקה והפרעת פאניקה. מוקד אחד של מחקר בודק השפעה של שאיפת CO₂ על [[גרעין (נוירואנטומיה)|גרעין]] ה[[לוקוס סרולאוס]]. מהמחקר עולה שרמות גבוהות של פחמן דו חמצני יגרמו אצל חלק מהאנשים לפעילות עצבית אינטנסיבית בגרעין זה. ניסוי אחר בדק השפעה של עירוי של [[לקטאט]] והראה שניתן ליצור התקף פאניק מלאכותי אצל כ-70% מהנבדקים. במחקר אחר נבדקה הפעילות של אזורים שונים במוחם של אנשים עם הפרעת פאניק בעזרת דימות תהודה מגנטית ([[דימות תהודה מגנטית|MRI]]) וכן בעזרת טומוגרפיית פליטת פוזיטונים ([[טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים|PET]]). ממצאי ה MRI מצביעים על שינויים מבניים ב[[קליפת המוח]] ב[[האונה המצחית|אונה הטמפורלית]]. ממצאי ה PET הצביעו על שינויים בזרימת [[דם]] לאזור הפרה [[היפוקמפוס|היפוקמפי]] (אזור הקשור ל[[המערכת הלימבית|מערכת הלימבית]]).<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170823054615:0" />}}

== אבחנה מבדלת<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170823054615:0" />}} ==

'''טיפול תרופתי:''' טיפול תרופתי ב[[תרופות נוגדות דיכאון|נוגדי דיכאון]] (טריציקליים או מקבוצת [[SSRI]]) עדיף על טיפול בעזרת [[בנזודיאזפינים]]. <ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170823054615:3">|{{צ-מאמר|שם=Australian and New Zealand Clinical Practice Guidelines for the Treatment of Panic Disorder and Agoraphobia|כתב עת=Australian & New Zealand Journal of Psychiatry|כרך=37|עמ=641–656|שנת הוצאה=2003-12-01|doi=10.1080/j.1440-1614.2003.01254.x|קישור=http://dx.doi.org/10.1080/j.1440-1614.2003.01254.x}}</ref>}}

'''פסיכותרפיה:''' [[טיפול קוגניטיבי-התנהגותי|טיפול קוגניטיבי התנהגותי]] (CBT) עדיף מבחינת [[ניתוח עלות-תועלת|עלות תועלת]] ומבחינת אפקטיביות על טיפול תרופתי בלבד. טיפול משולב של נוגדי דיכאון+CBT הוא הפתרון המומלץ ביותר.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170823054615:3"}} /> <ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Dianne L. Chambless, Barbara Milrod, Eliora Porter, Robert Gallop|שם=Prediction and moderation of improvement in cognitive-behavioral and psychodynamic psychotherapy for panic disorder|כתב עת=Journal of Consulting and Clinical Psychology|כרך=85|עמ=803–813|שנת הוצאה=August 2017|doi=10.1037/ccp0000224|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28650192}}</ref>}}

'''עזרה עצמית''': במקומות שונים בעולם פועלות קבוצות לעזרה עצמית ומתפתחות יוזמות העושות שימוש בסוג זה של פורמט כדי לעזור לאנשים עם הפרעה זו לעזור לעצמם. <ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Amalia Maria Ciuca, Thomas Berger, Liviu George Crişan, Mircea Miclea|שם=Internet-based treatment for Romanian adults with panic disorder: protocol of a randomized controlled trial comparing a Skype-guided with an unguided self-help intervention (the PAXPD study)|כתב עת=BMC Psychiatry|כרך=16|עמ=6|שנת הוצאה=2016-01-14|doi=10.1186/s12888-016-0709-9|קישור=https://doi.org/10.1186/s12888-016-0709-9}}</ref>}}

אדם בן 18 ומעלה שנקבעו לו 40% נכות רפואית על ידי [[המוסד לביטוח לאומי]], בעקבות [[הפרעה נפשית|הפרעה פסיכיאטרית]] זכאי לקבל שירותי סל שיקום. <ref>{{הערה|{{Cite news|url=http://www.kolzchut.org.il/he/%D7%A1%D7%9C_%D7%A9%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9D_%D7%9C%D7%A0%D7%A4%D7%92%D7%A2%D7%99_%D7%A0%D7%A4%D7%A9|title=סל שיקום לנפגעי נפש|newspaper=כל-זכות|language=he|access-date=2017-08-16}}</ref>}}