הבדלים בין גרסאות בדף "דיכאון לאחר לידה"

נוספו 2,624 בתים ,  לפני שנתיים
הוספתי מהלך ההפררעה והוספתי שתי שורות לסיבות.
מ (הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג) (דיון))
(הוספתי מהלך ההפררעה והוספתי שתי שורות לסיבות.)
 
== שכיחות ואפידמיולוגיה ==
לפי נתוני [[משרד הבריאות]] שכיחות ההפרעה ב[[ישראל]] בקרב [[אישה|נשים]] נעה בן 10% ל 15% מהנשים [[היריון|ההרות]] והנשים לאחר לידה{{הערה|שם=הערה מספר 20170823054507:0|{{צ-מאמר|מחבר=מערכת The Medical|שם=סימני זיהוי וטיפים להתמודדות עם דיכאון אחרי לידה|כתב עת=The Medical פסיכיאטריה|שנת הוצאה=2017}}}}. האומדנים מ[[עולם|העולם]] גבוהים במקצת ונעים בין 13% ל 19% מכלל הנשים ההרות והנשים לאחר [[לידה]]{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Michael W. O'Hara, Jennifer E. McCabe|שם=Postpartum Depression: Current Status and Future Directions|כתב עת=Annual Review of Clinical Psychology|כרך=9|עמ=379–407|שנת הוצאה=2013|doi=10.1146/annurev-clinpsy-050212-185612|קישור=https://doi.org/10.1146/annurev-clinpsy-050212-185612}}}}. ההפרעה קיימת גם בקרב גברים (בני הזוג של הנשים שילדו), אף כי בשיעורים נמוכים יותר משמעותית מאשר בקרב נשים.
 
==גורמי סיכון==
 
מבין אלה, שלושה גורמים (האכלה בפורמולה, היסטוריה של דיכאון ועישון), הוכחו באופן [[מובהקות סטטיסטית|מובהק]] כגורמים לדיכאון לאחר לידה. בין שאר הגורמים לבין דיכאון לאחר לידה, נמצא עד כה [[מתאם|קשר סטטיסטי]] בלבד (ולא קשר סיבתי). כלומר, נמצא שאחוזים גבוהים מאלה הלוקים בדיכאון טרום לידתי, למשל, לקו גם בדיכאון פוסט לידתי, וכן אחוזים מעטים מאלו שלא לקו בדיכאון לפני לידה, לקו בדיכאון אחרי לידה (קשר זה אינו מספיק שכן ייתכן כי קיים גורם שלישי הקשור לשני הגורמים הללו והוא זה שגורם לדיכאון).
 
== מהלך ההפרעה ==
במחקר מ <ref name=":0">{{צ-מאמר|מחבר=Vicenta Escribà-Agüir, Lucía Artazcoz|שם=Gender differences in postpartum depression: a longitudinal cohort study|כתב עת=Journal of Epidemiology & Community Health|כרך=65|עמ=320–326|שנת הוצאה=2011-04-01|doi=10.1136/jech.2008.085894|קישור=http://jech.bmj.com/content/65/4/320}}</ref>2011 נבדקה המצאות סימפטומים של [[דיכאון קליני|דיכאון]] אצל 769 הורים. המחקר שהיה מחקר אורך, בדק סימפטומים של דיכאון החל מה[[טרימסטר]] השלישי ל[[היריון|הריון]] ועד שנה לאחר ה[[לידה]]. החוקרים בדקו תסמיני דיכאון בעזרת כלי מחקר בשם שאלון [[אדינבורו]] לדיכאון אחרי לידה. בחלוף 3 חודשים מהלידה אותר דיכאון אצל 9.3% מהנשים ו- 3.4% מהגברים. בבדיקה לאחר 12 חודשים מהלידה נמצאו 4.4% דיכאון אצל הנשים ו-4.0% אצל הגברים. ההשערה היא שמהלך ההפרעה כנראה מושפע מתנודות הורמונליות ופיזיולוגיות הקשורות להריון עצמו. לכן שיעור הנשים עם ההפרעה נמצא גבוה בבדיקה לאחר שלושה חודשים. עם זאת החוקרים משערים שהשפעה זו היא קצרת טווח וחולפת בסופו של דבר. עם זאת ישנן סיבות וגורמי סיכון כמו תשישות ושינוי באורח החיים כתוצאה מהלידה, שהם ארוכי טווח יותר וגורמים לדיכאון שנמשך זמן רב יותר ובשיעור מאד דומה בין נשים וגברים.
 
==סיבות לדיכאון אחרי לידה==
הסיבות לדיכאון אחרי לידה אינן ברורות. יש מחקרים שקושרים דיכאון אחרי לידה להיעדר [[ויטמינים]]{{הערה|- John L. Beard, et. al.; J. Nutr. 135: 267–272, 2005}}. מחקרים אחרים מראים קשר לשינויים [[הורמונים|הורמונליים]] במהלך ההיריון{{הערה|- Soares CN, Zitek B. Reproductive hormone sensitivity and risk for depression across the female life cycle: a continuum of vulnerability? J Psychiatry Neurosci. 2008 Jul;33(4):331-43}}, אולם מחקרים נוספים הראו כי אין קשר לשינויים הורמונליים ו[[טיפול הורמונלי]] לא עזר לסובלות מדיכאון אחרי לידה. מעבר לכך, קיים שיעור גבוה של דיכאון אחרי לידה אצל גברים (שאינם סובליםעוברים משינוייםשינויים הורמונליים הקשורים להריון){{הערה|- J.H. Goodman (2004). ""Paternal postpartum depression, its relationship to maternal postpartum depression, and implications for family health".". Journal of Advanced Nursing (JAN) 45 (1): 26–35}}. עם זאת, אין הדבר אומר כי אפשר לשלול כל קשר: טיפול הורמונלי המדמה הריון עורר תסמינים של מצב רוח אצל נשים עם היסטוריה של דיכאון אחרי לידה, אך לא אצל נשים ללא היסטוריה זו. אחד הפירושים לממצאים אלו הוא שיש תת-קבוצה של נשים שהינן בעלות רגישות גבוהה יותר לשינויים הורמונליים בהריון.
 
שינוייםגורמים כמו תשישות ושינויים באורח החיים בעקבות הטיפול בתינוק, נתפסים פעמים רבות כגורמים לדיכאון אחרי לידה, אולם גם כאן אין ראיות רבות התומכות בהשערה. נשים שילדו מספר פעמים ולא חוו דיכאון יכולות להיות מדוכאות בלידה הבאה{{הערה|- Forman D. Nielson, P. Videbech, M. Hedegaard, J. Dalby Slavig, & N.J. Secher (2000). ""Postnatal depression: identification of women at risk".". British Journal of Obstetrics and Gynaecology (BJOG) 107 (10): 1210–1217}}. כמו כן, החיים של מרבית הנשים משתנים באופן דרמטי אחרי הלידה הראשונה, אך רובן אינן סובלות מדיכאון אחרי לידה.
 
ממצאי מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים על כך שהסיבות וגורמי הסיכון להתפתחות ההפרעה הם גורמי סיכון מורכבים מאד: חלקם קצרי טווח וחלקם ארוכי טווח ורבים מהם הם שילובים של גורמי סיכון. כמו כן קיימת סברה שישנו יותר מצירוף אחד של נסיבות המוביל לדיכאון אחרי לידה<ref name=":0" />.
שינויים באורח החיים בעקבות הטיפול בתינוק, נתפסים פעמים רבות כגורמים לדיכאון אחרי לידה, אולם גם כאן אין ראיות רבות התומכות בהשערה. נשים שילדו מספר פעמים ולא חוו דיכאון יכולות להיות מדוכאות בלידה הבאה{{הערה|- Forman D. Nielson, P. Videbech, M. Hedegaard, J. Dalby Slavig, & N.J. Secher (2000). ""Postnatal depression: identification of women at risk".". British Journal of Obstetrics and Gynaecology (BJOG) 107 (10): 1210–1217}}. כמו כן, החיים של מרבית הנשים משתנים באופן דרמטי אחרי הלידה הראשונה, אך רובן אינן סובלות מדיכאון אחרי לידה.
 
===תאוריה מתחום הפסיכולוגיה האבולוציונית===
 
==טיפול בדיכאון אחרי לידה==
הטיפול בדיכאון אחרי לידה מתחיל בהערכה רפואית, על מנת לשלול בעיות רפואיות ופסיכולוגיות אחרות ([[תת-פעילות של בלוטת התריס|תת פעילות של בלוטת התריס]] למשל). טיפולים אפשריים הם [[טיפול קוגניטיבי התנהגותי]]{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Robert T. Ammerman, James L. Peugh, Angelique R. Teeters, Frank W. Putnam|שם=Child Maltreatment History and Response to CBT Treatment in Depressed Mothers Participating in Home Visiting|כתב עת=Journal of Interpersonal Violence|כרך=31|עמ=774–791|שנת הוצאה=2016-03-01|doi=10.1177/0886260514556769|קישור=http://dx.doi.org/10.1177/0886260514556769}}}}, [[טיפול תרופתי]] במידת הצורך{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Liisa Hantsoo, Deborah Ward-O’Brien, Kathryn A. Czarkowski, Ralitza Gueorguieva|שם=A randomized, placebo-controlled, double-blind trial of sertraline for postpartum depression|כתב עת=Psychopharmacology|כרך=231|עמ=939–948|שנת הוצאה=2014-03-01|doi=10.1007/s00213-013-3316-1|קישור=https://link.springer.com/article/10.1007/s00213-013-3316-1}}}}, ביקורי בית, הקפדה על תזונה נכונה ודפוס תקין של שינה{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Susanne Brummelte, Liisa A. M. Galea|שם=Postpartum depression: Etiology, treatment and consequences for maternal care|כתב עת=Hormones and Behavior|כרך=77|סדרה=Parental Care|עמ=153–166|שנת הוצאה=2016-01-01|doi=10.1016/j.yhbeh.2015.08.008|קישור=http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0018506X15300428}}}}.{{הערה|שם=הערה מספר 20170823054507:0}}
 
במחקר שנערך ב-1997 בהשתתפות 61 נשים עם דיכאון אחרי לידה, נמצא כי השיפור בתסמינים של דיכאון אחרי לידה היה זהה ב[[טיפול קוגניטיבי התנהגותי]] וטיפול בתרופה האנטי דיכאונית [[פלואוקסטין]]. שיפור נמצא לאחר שבוע עד ארבעה שבועות, בלי קשר לטיפול שהאישה קיבלה{{הערה|- Appleby, Louis, Rachel Warner, Brian Faragher, and Anna Whitton. "A Controlled Study of Fluoxetine and Cognitive-Behavioural Counseling in the Treatment of Postnatal Depression". British Medical Journal: 932–937. 314.n7085.}}. ממחקר זה עולה כי אין עדיפות לטיפול תרופתי או לטיפול קוגניטיבי התנהגותי, ושילוב של שניהם לא הועיל יותר מאחד מהם. לפיכך, המלצת החוקרים היא לאפשר לכל אישה לבחור את הטיפול המתאים לה. בניגוד לדכדוך אחרי לידה, העובר ברוב המקרים מעצמו, דיכאון אחרי לידה יכול להישאר יציב בחלק מהמקרים אם אין טיפול מתאים. מחקרים מאוחרים יותר הצביעו על תוצאות מעורבות: ישנם שילובי טיפול פסיכוסוציאלי שעובדים אצל חלק מהמטופלות אך לא אצל כולן.{{הערה|שם=הערה מספר 20170823054507:1}}
580

עריכות