סאטי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
תע'יה (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 3:
'''סאטי''' ([[דוונאגרי]]: सती, מילולית האישה המסורה) הוא מנהג [[הודו|הודי]] עתיק בו האלמנה שורפת את עצמה ב[[אש]] מדורת ה[[שריפה]] של בעלה, לאחר שהוא נפטר. מקורו של המנהג בסיפור אודות האלה סאטי, אשר קפצה למדורת הפולחן אשר ערך אביה, [[דשקה]], לכל האלים למעט בעלה, האל [[שיווה]], על מנת לשמור על כבודו של בעלה.
 
לאורך ההיסטוריה היו שינויים במספר מקרי הסאטי ושינויים בריכוז הגאוגרפי שלהם. בין השנים [[1815]]–[[1828]] באזורים תחת השליטה ה[[הממלכה המאוחדת|בריטית]] בהודו כאחת לכל אלף אלמנות ביצעה סאטי. אלמנות מכל ה[[קאסטה|קאסטות]] ושכבות אוכלוסייה ביצעו סאטי, אף על פי שהמנהג היה נפוץ יותר בקרב אלמנות מקאסטות עליונות וממשפחות עשירות. בדרך כלל האלמנות שביצעו סאטי היו בגילאי 21 - 60, אך היו גם מקרים של שריפת ילדות ונשים זקנות. לְרוב האלמנות שביצעו סאטי היו ילדיםילדות צעירות. בעידן העתיק יותר גם בני זוג של נשים מה[[קאסטה|קאסטות]] הגבוהות היו נקברים יחד עם נשותיהם.
 
במקורו המנהג הוא וולונטרי, לאלמנה יש זכות לבחור האם להישרף או לא, ואם היא החליטה לבצע סאטי זכותה להתחרט בכל שלב תמורת תשלום סמלי ל[[ברהמין]]. בפועל בהרבה מקרים האלמנה הייתה בוחרת להישרף בגלל הלחץ החברתי. במקרים מסוימים נמנעה מהאלמנה האפשרות להתחרט והיא הייתה נשרפת בניגוד לרצונה. במקרים רבים מאחורי החזות הדתית מסתתרים שיקולים כלכליים - בני משפחת הבעל מעוניינים בחלקה של האלמנה בירושה.