היישוב היהודי בארץ ישראל בימי מלחמת העולם הראשונה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגהה |
קובץ על יד (שיחה | תרומות) מ הוספת קישור להאימפריה העות'מאנית |
||
שורה 35:
עמדת [[ההסתדרות הציונית]] הייתה חלוקה. הרוב הגדול של המנהיגים הציונים צדד בהזדהות עם גרמניה - זאת תשחרר את [[יהודי רוסיה]] מעול הצאר, וטורקיה אשר הצטרפה אל גרמניה תשנה את דעתה על היהודים. לעומת זאת, תמיכה ב[[מדינות ההסכמה]] תספק עילה לחיסול היישוב היהודי. עם זאת, הזדהות עם גרמניה תסכן את מיליוני יהודי רוסיה ו[[יהדות פולין|פולין]], ומדינות ההסכמה לא ייענו לתביעותיהם הלאומיות של היהודים. בשל שיקולים אלו הוחלט לבסוף על ניטראליות. עמדה זאת דורשת להעברת מרכז ההסתדרות מ[[ברלין]], ומעשה זה יכול להיתפס בידי גרמניה כבגידה. אי לכך, המשרדים נותרו בברלין אך הוקמו משרדים גם ב[[דנמרק]] הנייטרלית.
[[חיים ויצמן]] ו[[זאב ז'בוטינסקי]] צידדו באקטיביזם פוליטי ולא בנייטראליות. הם העריכו כי [[האימפריה העות'מאנית]] מתפוררת ו[[בריטניה]] תכבוש את ארץ ישראל. ולכן השקיעו את מאמציהם בניסיונות למצוא דרכים לשיתוף פעולה עמה. (כבר הרצל השיג ב[[תוכנית אל עריש]] (מחויבות מסוימת מצד האנגלים). זאב ז'בוטינסקי הציע להקים מסגרות לחימה ליהודים במסגרת הצבא הבריטי. בתמורה הם יכירו בזכות המוסרית של היהודים לתבוע מבריטניה תביעות מדיניות. לעומתו חיים ויצמן ביקש הכרזה מדינית על זכויות היהודים בטענה כי לבריטים אינטרס אסטרטגי לסייע ליהודים - דריסת רגל באזור. הוא ניסה לעורר רגש הומני אצל האנגלים ליהודים הסובלים. ויצמן ניסה לשכנע שטוב לבריטניה לעזור ליהודים ולעומתו ז'בוטינסקי השתמש בעובדות בשטח. שיטתו של ויצמן עבדה באופן מלא במתן [[הצהרת בלפור]], ואילו של ז'בוטינסקי רק באופן חלקי בהקמת [[הגדודים העבריים]]. צרפת לעומת זאת תמכה בנוצרים ב[[לבנון]] ולא ביהודים.
רשת של עשרות פעילים אקטיביסטים בתוך ארץ ישראל החליטו ללכת כנגד החלטת ההסתדרות הציונית על ניטראליות והקימו מחתרת. הם כינו אותה [[ניל"י]] - נצח ישראל לא ישקר. בראשה עמדו [[אהרון אהרונסון|אהרון]] ו[[שרה אהרונסון]], [[אבשלום פיינברג]] ו[[יוסף לישנסקי]]. המחתרת פעלה בארץ ובסוריה בשנים [[1915]]-[[1917]]. הקשר בין הרשת למודיעין הבריטי התקיים על ידי ביקורי אניות בריטיות בחוף עתלית, שליחים למצרים ויוני-דואר (כשהיה צורך להודיע הודעות במהירות). הרשת נחשפה ב-1917, והשלטון הטורקי פתח במסע נקמה נגדו ונגד היישוב היהודי כולו.
| |||