ויליאם וולאס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Sebastianne13 (שיחה | תרומות)
מ הסרת מילה שסגנונה אינו אנציקלופדי
Sebastianne13 (שיחה | תרומות)
מ ←‏רקע היסטורי: הסרת מילה מיותרת
שורה 48:
עד לשנת [[1292]] לערך הייתה סקוטלנד ממלכה עצמאית. בסוף [[המאה ה-13]] שלט בסקוטלנד המלך [[אלכסנדר השלישי, מלך סקוטלנד|אלכסנדר השלישי]] שהקנה לה שלום, יציבות ופיתוח כלכלי. בשנת [[1286]] מת אלכסנדר בתאונת רכיבה, ללא בנים חיים. האצילים הסקוטים הכריזו על נכדתו בת הארבע, [[מרגרט, העלמה מנורווגיה|מרגרט]], המכונה "הבתולה מנורווגיה" כמלכה, ובשל גילה הצעיר הקימו ממשלה זמנית. אך גם מרגרט לא האריכה ימים, ובשנת [[1290]] מתה בסערה בים, בעת שהפליגה ממולדתה נורווגיה אל חופי סקוטלנד. הכתר הסקוטי הונח עתה בפני כל דורש, ואכן, עד מהרה, הוגשו שלוש עשרה דרישות של טוענים לכתר.
 
הסקוטים החליטו כי שאלה זו יש לברר באמצעות [[בוררות]], על מנת למנוע פיצול של סקוטלנד, או פרוץ מלחמת אזרחים. הסקוטים אכן בחרו בבורר, [[אדוארד הראשון]] מלך אנגליה. אדוארד הסכים לשמש כבורר, בתנאי שתוכר עליונות הכתר האנגלי על הכתר הסקוטי, על פי המדרג ה[[פיאודליזם|פיאודלי]] הנהוג באותה התקופה. אדוארד היה נתון באותה התקופה ממש במאבק כנגד מלך [[צרפת]] [[פיליפ הרביעי]] אשר ניסה לכפות על אדוארד עצמו סמכות פיאודלית מאותו הסוג.
 
אדוארד אכן שימש כבורר, וקבע כי [[ג'ון, מלך סקוטלנד|ג'ון באליול]], אציל סקוטי, הוא בעל התביעה הנכונה לכתר. כיום אין עוררין על החלטה זו, ונראה כי באליול אכן היה הבחירה הנכונה הן מבחינה משפטית, והן מבחינת בסיס הכח שלו בקרב אצילי סקוטלנד. עם זאת האינטרס העצמי של אדוארד מילא אף הוא תפקיד, ובאליול אמור היה להיות מלך בובה, שישליט את רצונו של אדוארד בשטחי סקוטלנד. בשלב זה הבינו האצילים כי טעו בהזמינם את אדוארד להיות בורר, ומינו לצידו של באליול "מועצה" בת שנים עשר אצילים, אשר כרתה מיד ברית עם אויבו של אדוארד, פיליפ הרביעי.