מנחם מנדל מפרמישלן – הבדלי גרסאות

מ (קישורים פנימיים)
נולד לרבי אליעזר בערך בשנת תפ"ח. היה מתלמידי הבעל שם טוב וידידם של [[המגיד ממזריטש]] ורבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]]. בין תלמידיו נמנים רבי [[ברוך מקוסוב]] ורבי [[משולם פייבוש הלר]] מז'ברז' שתיאר אותו כבעל רוח הקודש.{{הערה|משולם פייבוש הלר, ליקוטים יקרים, כ"ג ע"ב}} בספר [[שבחי הבעל שם טוב]] מובאים כמה מעשיות המתארים את מעלתו ומעמדו המיוחד בקרב תלמידיו של הבעל שם טוב.
 
בשנת [[תקכ"ד]] (1764) עלה לארץ ישראל יחד עם בנו רבי דוד בשיירה שמנתה כ-30 נפשות מגליציה אליהם הצטרפו בקושטא עוד עשרות יהודים מטורקיה ומארצות הבלקן. בדרכו לארץ ישראל עבר בביתו של רבי [[יעקב יוסף מפולנאה]] שנהג כלפיו בהכנסת אורחים מופלגת למרות גילו הצעיר, עיכבו לכמה ימים עד לאחר השבת, ואף שינה את סדר התפילה הנהוג אצלו, "והיה משבח את תפילת רבי מענדלי מאוד". כן נתן לו את חדרו האישי בעוד הוא עצמו עובר לסוכה ואף ישן בה "ועדיין עת קור". גם בעיר [[סטרו-קונסטנטינוב]] (קונסטנטין ישן) שב[[ווהלין]]{{הערה|1=באוקראינית נקראת העיר כיום Старокостянтинів}} "הלכו כל בני העיר לקראתו". כנראה מתוך כבוד לאישיותו ולעלייתו הקרובה לארץ הקודש.{{הערה|ח' שטימן כ"ץ, '''ראשיתן של עליות החסידים''', יד בן צבי, עמ' 11 (התיאורים מתוך ספר "שבחי הבעל טוב")}}
 
תיאור מפורט של עלייתם נשתמר על ידי יהודי מ[[גליציה]], רבי שמחה מזאליץ, שפגש אותם על שפך ה[[דנובה]] והפליג יחד אתם באונייה ל[[קושטא]] ומשם לארץ ישראל. סיפור מסעותיו הודפס על ידי חתנו, רבי [[שלמה מדובנא]] בספר "אהבת ציון".