הבדלים בין גרסאות בדף "אברהם בורנשטיין"

|חיבורו העיקרי=[[שו"ת]] אבני נזר {{ש}} [[אגלי טל]]
|תאריך לידה=[[ה'תקצ"ט]]
|מקום לידה=
|תאריך פטירה=[[י"א באדר א']] [[ה'תר"ע]]
|מקום פטירהלידה=
|סיבת הפטירה=
|מקום לידהפטירה=
|מקום קבורה=[[סוכטשוב]]
|חסידות=[[חסידות סוכטשוב]]
|תחילת כהונה=[[ה'תר"ל]]
|סיום כהונה=[[ה'תר"ע]]
|רבותיו=אביו, רבי [[זאב נחום {{ש}}בורנשטיין]]. חותנו, רבי [[מנחם מנדל מקוצק]]
|נושאים בהם עסק=
|חיבוריו=
==תולדות חייו==
===שנותיו הראשונות===
נולד ב[[בנדין]] שב[[פולין]]שבפולין, לדובריש ולרב [[זאב נחום בורנשטיין|זאב נחום]], מחבר הספר "אגודת אזוב", בנו של רבי אהרון בורנשטיין מ[[שצ'קוצ'ין]]. היה מצאצאי ה[[רמ"א]] ה[[שבתי כהן|ש"ך]] והמעשהו[[אלעזר רוקח (רב)|המעשה רוקח]]. בילדותו עברה משפחתו לגור ב[[אולקוש]], שם מונה אביו ל[[רב]] ולאחר מכן אף כיהן ברבנות [[ביאלה פודולסק]].
 
בפתח ספרו הוא מספר כי כילד "{{ציטוטון|לימדני אבי מורי ורבי זצ"ל את דרכי הפלפול, וכד הוינא בן עשר, חידושים חידשתי". לאחר ניסיון שידוך עם בתו של הרב [[חיים הלברשטאם מצאנז]] שלא צלח, הוא נישא בגיל שלש עשרה לשרה צינא, בתו של הרב [[מנחם מנדל מקוצק]], שאביו היה מחסידיו. התגורר בבית חותנו עד אחרי פטירתו בשנת [[ה'תרי"ט]] ([[1859]])}}.
 
לאחר ניסיון שידוך עם בתו של הרב [[חיים הלברשטאם מצאנז]] שלא צלח, הוא נישא בגיל שלש עשרה לשרה צינא, בתו של הרב [[מנחם מנדל מקוצק]], שאביו היה מחסידיו. התגורר בבית חותנו עד אחרי פטירתו בשנת [[ה'תרי"ט]] ([[1859]]).
בחותנו ראה את רבו המובהק. למרות שהגיע לקוצק בתקופה שחותנו הסתגר בחדרו, בפניו הייתה דלתו פתוחה. בהקדמת ספרו [[אגלי טל]] הוא מעיד: {{ציטוט|תוכן="אחר כך נכנסתי לפני ולפנים לבית חמי אדמו"ר זצ"ל מקוצק, מקור החכמה והתבונה, ממנו דרכי העיון למדתי, וממנו נתוודעתי מה יקרא חידושי תורה באמת, כי לא כל הפלפולים חידושים המה, ולא יאומן כי יסופר השגחה הגדולה אשר השגיח עלי בעינא פקיחא, גם בעניין סדר הלימוד וחידושים".}}
 
בחותנו ראה את רבו המובהק. למרות שהגיע לקוצק בתקופה שחותנו הסתגר בחדרו, בפניו הייתה דלתו פתוחה. בהקדמת ספרו [[אגלי טל]] הוא מעיד: {{ציטוט|תוכן="אחר כך נכנסתי לפני ולפנים לבית חמי אדמו"ר זצ"ל מקוצק, מקור החכמה והתבונה, ממנו דרכי העיון למדתי, וממנו נתוודעתי מה יקרא חידושי תורה באמת, כי לא כל הפלפולים חידושים המה, ולא יאומן כי יסופר השגחה הגדולה אשר השגיח עלי בעינא פקיחא, גם בעניין סדר הלימוד וחידושים".}}
 
===רב ואדמו"ר===
כעבור 4 שנים מפטירת חותנו, בשנת [[ה'תרכ"ג]] נתמנה לרבה של [[פרצ'ב]], שם שהה מספר שנים, עד שפוטר עקב רצונם של פרנסי העיר למנות לרב את גיסו, בן חותנו - רבי דוד - והוא עבר לכהן כרב ב[[קרושנוביץ]]. בשנים אלו נסע לרבותיו, ממלאי מקום חותנו, רבי [[יצחק מאיר אלתר]] מגור ורבי [[חנוך העניך הכהן לוין|חנוך העניך מאלכסנדר]].[[קובץ:Sochaczew_-_ohel_cadyków_Bornsteinów_na_cmentarzu_żydowskim.jpg |שמאל|ממוזער|260px|האהל על ציון ה"אבני נזר" וה"שם משמואל" בסוכטשוב]]ב-[[1870]] אחר פטירת רבי חנוך העניך החל לכהן כ[[אדמו"ר]]. ב-[[1876]] עבר לכהן ברבנות [[נשלסק]]. גם שם בעלי הבתים לא ראו בעין יפה את ניהול החצר במקביל לתפקיד הרבנות, ולכן עזב את העיר, וב-[[1883]] עבר לכהן כרב העיר [[סוכטשוב]], שבה הקים [[ישיבה]] במקביל לחצר החסידית בראשותו. לאחר מספר שנים עזב את רבנות העיר ושימש כאדמו"ר בלבד. נפטר ב[[י"א באדר א']] [[ה'תר"ע]].
[[קובץ:Sochaczew_-_ohel_cadyków_Bornsteinów_na_cmentarzu_żydowskim.jpg |שמאל|ממוזער|260px|האהל על ציון ה"אבני נזר" וה"שם משמואל" בסוכטשוב]]
כעבור 4 שנים מפטירת חותנו, בשנת [[ה'תרכ"ג]] נתמנה לרבה של [[פרצ'ב]], שם שהה מספר שנים, עד שפוטר עקב רצונם של פרנסי העיר למנות לרב את גיסו - רבי דוד בן חותנו הרמ"מ - והוא עבר לכהן כרב ב[[קרושנוביץ]]. בשנים אלו נסע לרבותיו, ממלאי מקום חותנו, רבי [[יצחק מאיר אלתר]] מגור ורבי [[חנוך העניך הכהן לוין|חנוך העניך מאלכסנדר]].
 
===פעילות למען ארץ ישראל===
ב-[[1870]] אחר פטירת רבי חנוך העניך החל לכהן כ[[אדמו"ר]]. ב-[[1876]] עבר לכהן ברבנות [[נשלסק]]. גם שם בעלי הבתים לא ראו בעין יפה את ניהול החצר במקביל לתפקיד הרבנות, ולכן עזב את העיר וב-[[1883]] עבר לכהן כרב העיר [[סוכטשוב]], שבה הקים ישיבה במקביל לחצר החסידית בראשותו. לאחר מספר שנים עזב את רבנות העיר ושימש כאדמו"ר בלבד. נפטר ב[[י"א באדר א']] [[ה'תר"ע]].
רבי אברהם תמך ב[[עלייה לארץ ישראל]], וכך כתב בספרו "אבני נזר":
 
[[קובץ:Sochaczew_-_ohel_cadyków_Bornsteinów_na_cmentarzu_żydowskimSochaczew mazeva.jpg |שמאלJPG|ממוזער|260px|האהל על ציוןמצבת ה"אבני נזר" וה"שם משמואל" בסוכטשוב]]
===משפחתו===
רבי אברהם תמך בעלייה לארץ ישראל, וכך כתב בספרו "אבני נזר": {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מצווה גדולה להשתדל אצל הממשלה ליתן רשות לקיבוץ אנשים לעלות שזה ודאי בכמה עניינים:
[[קובץ:Sochaczew mazeva.JPG|שמאל|ממוזער|260px|מצבת ה"אבני נזר" וה"שם משמואל" בסוכטשוב]]
* אשתו, שרה צינה, בתו של רבי [[מנחם מנדל מקוצק]].
* בנו יחידו, רבי [[שמואל בורנשטיין|שמואל]], ה"שם משמואל", מילא את מקומו.
* בתו, אסתר בריינדל, הייתה נשואה לאחיו, רבי מאיר בורנשטיין. נכדם היה הרב [[שבתי בורנשטיין]] מירושלים.
* בניו וצאצאיו של רבי [[שמואל בורנשטיין|שמואל]], שימשו באדמורו"ת אחריו.
 
==פעילות למען ארץ ישראל==
רבי אברהם תמך בעלייה לארץ ישראל, וכך כתב בספרו "אבני נזר": {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מצווה גדולה להשתדל אצל הממשלה ליתן רשות לקיבוץ אנשים לעלות שזה ודאי בכמה עניינים:
 
א. לגוף העלייה שתהיה חופשית.
ג. לעניין קדושת הארץ וברכותיה, כי על ידי קיום המצוות בא"י תתרבה קדושתה...
 
ואפילו להאנשים היושבים בחו"ל הוא מצווה גדולה לקנות נחלה בא"י, ובפרט אם יהיה מזה פרנסה, אף אם ישבו בחו"ל - נחשב קצת כאילו יושבים בארץ ישראל.}}רבי אברהם אף שלח את בנו ואחיו-חתנו ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[ה'תרנ"א]] ([[1891]]), על מנת לקנות שטח אדמה להקמת יישוב דתי בה. תוכנית זו לא יצאה אל הפועל עקב גזירה של ה[[סולטאן]] ה[[טורקיה|טורקי]].
 
נפטר בי"א באדר א' ה'תר"ע. אחריו כיהן כאדמו"ר בנו רבי [[שמואל בורנשטיין|שמואל]].
 
=== משפחתו= ==
רבי אברהם אף שלח את בנו ואחיו-חתנו ל[[ארץ ישראל]] בשנת תרנ"א ([[1891]]), על מנת לקנות שטח אדמה להקמת יישוב דתי בארץ ישראל. תוכנית זו לא יצאה אל הפועל עקב גזירה של ה[[סולטאן]] ה[[טורקיה|טורקי]].
* אשתו, שרה צינה, בתו של רבי [[מנחם מנדל מקוצק]].
* בנו יחידו, רבי [[שמואל בורנשטיין|שמואל]], ה"שם משמואל", מילא את מקומו. בניו וצאצאיו של רבי שמואל, שימשו באדמורו"ת אחריו.
* בתו, אסתר בריינדל, הייתה נשואה לאחיו, רבי מאיר בורנשטיין. נכדם היה הרב [[שבתי בורנשטיין]] מירושליםמ[[ירושלים]].
 
==מתלמידיו המפורסמים==
* רבי [[יואב יהושע וינגרטן]], בעל "חלקת יואב"
* רבי [[אריה צבי פרומר]], הרב מקוז'יקלוב בעל "ארץ צבי"
* רבי [[אברהם מנדלזון]], [[דיין (הלכה)|דיין]] ב[[ורשה|וורשא]] ובעל "דברי אברהם"
* רבי [[שאול משה זילברמן]] הרב מווירשוב בעל ה"פרדס שאול"
* רבי יהודה ליב קובלסקי מוולוצלווק
* רבי [[צבי יהודה מאמלוק]], מחבר הספר "אביר הרועים" לתולדות רבו וספר הפולמוס "מלחמות יהודה" להציל את כבוד רבו מרבנים שהשיגו אודות פסיקותיו
* רבי מיכאל פורשלגר, ר"מ בישיבת בולטימור ומחבר הספר "תורת מיכאל"
* רבי [[אברהם ויינברג (ראשית בכורים)|אברהם ויינברג]], חבר וועד הרבנים בוורשא, מחבר ספר "ראשית ביכורים," נספה בשואהב[[השואה|שואה]].
 
==ספריו==
*'''[[אגלי טל]]''' - על [[ל"ט מלאכות שבת]]. נדפס בתרס"ה [[1905]]. ההקדמה לספר נחשבת לקלאסיקה בעולם התורני. בהקדמה הוא מפרט רבי אברהם בורנשטיין את דרך הלימוד אותה רכש אצל חותנו, רבי מנחם- מנדל מקוצק, וכן מתפלמס בשאלה אם ניתן ליהנות ממצוות [[תלמוד תורה (מצווה)|לימוד תורה]], על-אף הכלל הידוע ש"מצוות לאו ליהנות ניתנו". חלקים מהספר נערכו על ידי בנו רבי [[שמואל בורנשטיין|שמואל]] שאביו העיד עליו שיש לו לשון צחה. הספר התפרסם במהירות וישיבות רבות בפולין החלו ללמוד [[מסכת שבת]] באותה תקופה.
*'''אבני נזר''' - [[שאלות ותשובות|שו"ת]]. נדפס בשבעה כרכים, הראשון, כשנתיים לאחר פטירתו, בתרע"ב [[1912]], והאחרון - ערב מלחמת עולם השנייה. הספר ערוך לפי סדר ארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]], ומוכיח את גאונותו של המחבר ואת בקיאותו הרבה בכל חלקי התורה.
**'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1344&pgnum=1 החלק הראשון]''', כשנתיים לאחר פטירתו, ב[[ה'תרע"ב]] ([[1912]]).
**'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1344&pgnum=1 החלק השני]''' (פה - בסוף הראשון).
**'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1345&pgnum=1 החלק השלישי והרביעי]'''.
**'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1346&pgnum=1 החלק החמישי והשישי]'''.
**'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1347&pgnum=1 החלק השביעי]''', האחרון, [[ה'תרצ"ד]], ערב [[מלחמת העולם השנייה|מלחמת עולם השנייה]].
*'''נאות הדשא''' - על התורה והמועדים (3 כרכים). כרכים אלה מהווים ליקוטים מתורותיו, ומתורות צאצאיו, שבדפוס ושבכתבי-יד, ונערכו על ידי נכדו (בנו של ה"שם משמואל") רבי אהרון-ישראל בורנשטיין.
 
==לקריאה נוספת==
* '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3975&pgnum=1 אביר הרועים]''' - לתלמידו הרב צבי יהודה מאמלוק, פיטרקוב תרצ"ה.
* שמואל ענבר, '''[https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?144998 מראה הדשא]''' - תולדות ופרקי חיים של ה"אבני נזר" וה"שם משמואל" מסוכטשוב זי"ע. מאת הרב אהרן ישראל בורנשטיין (בנו של השם משמואל).
* [[אליעזר שטיינמן]], '''על אדמור"י פולין''', פרק העוסק בו.
* הרב [[אברהם יצחק ברומברג]], [https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?106454 '''מגדולי התורה והחסידות''' - חלק ה'''], ירושלים תשט"ו.
* [[אהרן סורסקי]], '''מרביצי תורה מעולם החסידות''', חלק ב, עמ' קנו-קצד. בני ברק, תשמ"ז, עמ' קנו-קצד.
 
==קישורים חיצוניים==
* {{רמבי"ש|1627}}
* {{ערוץ7|מאיר סטרמן|מאה שנה לאבני נזר זצ"ל|201059|25 בפברואר 2010}}
* [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=170 אברהם מסוכאטשוב, רבי אברהם בורנשטיין, מגדולי רבני החסידות. בעל "אבני נזר"]. באתר [[דעת (אתר אינטרנט)|דעת]]
* [http://www.youtube.com/watch?v=sEvJogF0nMk בית הקברות היהודי בסוכוצ'וב באתר youtube]
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=28423&st=&pgnum=13 מכתב האדמו"ר מסוכטשוב 'ע"ד ספרות ועתונות חופשית'] {{PDF}}
* {{HebrewBooks|וינגוט, אפרים שלמה זלמן בן מיכאל דב|מספד תמרורים}}
* {{הצופה|[[אברהם יצחק ברומברג|אברהם יצחק באמברג]]|האדמו"ר מסוכאטשוב זצ"ל|1947/03/07|00602}}
* [http://www.youtube.com/watch?v=sEvJogF0nMk בית הקברות היהודי בסוכוצ'וב], באתר [[יוטיוב|youtube]]
 
{{בקרת זהויות}}