ברכת המינים – הבדלי גרסאות

על פי המסופר ב[[מסכת ברכות]] [[תלמוד בבלי|שבתלמוד הבבלי]] (דף כ"ח ע"ב), ברכת המינים לא תוקנה יחד עם שמונה עשרה ברכות תפילת העמידה, אלא נוספה בתקופה מאוחרת יותר כברכה התשע עשרה במספר. ברכת המינים תוקנה ב[[יבנה]], בתקופתו של [[רבן גמליאל הזקן]].{{הערה|1=לבירור התקופה ראו [[שמואל הקטן#תקופתו|כאן]].}}. באותה תקופה, מיד לאחר [[חורבן בית שני]] השתרר משבר עמוק בשאלת המשכיותה של היהדות ולאיזה כיוון יתפתח; שרידי כיתות בית שני, כגון ה[[צדוקים]], וקבוצות חדשות, כמו ה[[נוצרים]] ואף בעלי השקפה [[גנוסטי]]ת-יהודית, נאבקו על השפעה.

ברכה זו סימלה בין היתר את הנתק בין היהדות לנצרות בדורות הראשונים להופעת הנצרות, יחד עם עוד תקנות שנועדו לכך, כמו ביטול אמירת "[[עשרת הדברות|עשרת הדברים]]"{{הערה|1=בבלי ברכות דף יב עמוד א}} יחד עם [[קריאת שמע]]: "רבי [[שמואל בר נחמן]] אמר... בדין הוה שיהו קורין עשרת הדיברות בכל יום; ומפני מה אין קורין אותן? מפני טענת המינין, שלא יהו אומרים: אלו לבדם ניתנו לו למשה בסיני".{{הערה|1=ירושלמי ברכות א, ג.}}.