איגוף – הבדלי גרסאות

במאה ה-20 עדיין הייתה שיטת האיגוף חביבה על צבאות שונים. המצביא הגרמני [[אלפרד פון שליפן]] התעניין מאוד במערכות איגוף ובפרט בקרב קאנאי. במאמר שפרסם בשם "מחקרי קאנאי" טען שליפן שלמעשה חניבעל הוכיח שבעזרת איגוף ניתן להכריע כל אויב בעל יתרון מספרי. שליפן טען שכל המצביאים בהיסטוריה הסתמכו גם אם בלא יודעין על האסטרטגיה של חניבעל בקרב קאנאי. שליפן טען כי אף על פי שאלפי שנים עברו מאז קאנאי, "לא השתנו תנאי היסוד למערכה ניתן לערוך היום את מערכת ההשמדה לפי אותה תוכנית שתכנן חניבעל בימי קדם".{{הערה|[http://usacac.army.mil/cac2/cgsc/carl/download/csipubs/cannae.pdf Fieldmarshal Count Alfred von Schlieffen's book ''Cannae'']}} על פי המודל של איגוף, בנה שליפן את "[[תוכנית שליפן]]" המפורסמת שלו שהייתה אמורה לדאוג לכך ש[[הקיסרות הגרמנית|גרמניה]] תוכל להביס את [[צרפת]] במהירות הבזק. הסיבה לכישלונה של תוכנית זו הייתה נעוצה בכך שקציני המטכ"ל הגרמני לא הקשיבו לעצותיו של שליפן להשאיר את האגף הימני תמיד מחוזק, ובפועל החלישו אותו. כמו כן שליפן בנה את התוכנית יותר מדי על פי מודל של איגוף, ושילב בה מעט מדי התקפה.{{הערה|[[יהודה ואלך]], '''תוכנית שליפן''', [[זמנים]] חוברת 3, עמ' 74-62.}}