ייחוד השם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 6:
בתורה נאמר: {{ציטוטון|שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד}}{{הערה|דברים ו, ד}}, ועל סמך פסוק זה פוסק ה[[רמב"ם]] בספרו ההלכתי [[משנה תורה]]:
{{ציטוט|מרכאות=כן|אלוה זה אחד הוא ואינו שנים ולא יתר על שנים, אלא אחד שאין כיחודו אחד מן האחדים הנמצאים בעולם. לא אחד כמין שהוא כולל אחדים הרבה, ולא אחד כגוף שהוא נחלק למחלקות ולקצוות. אלא יחוד שאין יחוד אחר כמותו בעולם|מקור=[[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]], הלכות יסודי התורה, פרק א', הלכה ז'.}}
ב[[תורה]] ישנם פסוקים נוספים המורים על ייחוד השם, כגון: {{ציטוטון|אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ}}{{הערה|[[דברים]] ד, לה}}.
שורה 16 ⟵ 14:
==מדיני המצווה==
ב[[ספר החינוך]] מצוין שזו אחת משש המצוות המתייחדות בכך שאפשר לקיימן באופן תמידי בכל רגע ורגע
יש [[פוסק]]ים שכתבו שעל פי ההלכה המצווה מוטלת רק על יהודים, בעוד שעל ה[[גוי]]ים לא נאסרה אמונה ב"שיתוף" (קיומם של אלים משניים שיש להם כוח בחירה לפעול בתחום מסוים) למרות שנאסרה עליהם עבודה זרה.{{הערה|תוספות בכורות ב: ד"ה שמא}} וכך פסק הרמ"א.{{הערה|שולחן ערוך, אורח חיים, סימן קנו סעיף א}} אמנם פוסקים אחרים, ובהם ה[[נודע ביהודה]] חלקו על קביעה זו, והסבירו שכוונת התוספות והרמ"א אמורה רק לענין [[שבועה (יהדות)|שבועה]] שאין איסור לגוי להישבע בשיתוף עם שם ה', אך לענין האמונה עצמה מצווים אף הגויים שלא להאמין באלוה נוסף על ה', מכוח איסור [[עבודה זרה]] הכלול ב[[שבע מצוות בני נוח]].{{הערה|רבי [[יחזאל לנדא]], נודע ביהודה מהדורה תניינא, יורה דעה, סימן קמח.}}▼
▲
▲ב[[ספר החינוך]] מצוין שזו אחת משש המצוות המתייחדות בכך שאפשר לקיימן באופן תמידי בכל רגע ורגע.{{הערה|הקדמת ספר החינוך}}
==משמעויות נוספות לאחדות==
שורה 38:
==ראו גם==
*[[שש מצוות תמידיות]]
| |||