מוחמד רזא שאה פהלווי – הבדלי גרסאות

 

===אחרית דבר - ההדחה והבריחה מאיראן ===

הרפורמות שביצע השאה הובילו לצמיחה כלכלית ולשגשוג בכלכלת המדינה בשנות ה-60 וה-70. היחסים עם [[ארצות הברית]] ועם מדינת [[ישראל]] התהדקו והובילו לעסקים כלכליים בין המדינות, לרבות חילופי ידע וציוד צבאי. עם זאת, במהלך תקופה זאת גברה ההתנגדות הדתית ותחושת ההתמרמרות על ידי אנשי המסורת והדת באיראן, שכן רוב עובדי הארמון היו מהמעמדות הנמוכים והחלו לקנא בעושר ובמעמד לו זכה פהלווי. בנוסף לכך שרוב אנשי איראן החלו לנטור לפהלווי על כך שלא הזמין את כלל אוכלוסיית איראן לחתונותיו ולהכתרתו, אלא רק את בני מעמד האצולה והאמידים באיראן וכן אוכלוסיה אקדמאית, אירופאית ושל נציגים ודיפלומטים. ב-[[16 בינואר]] [[1979]], פרצה לבסוף [[המהפכה האיראנית]], שהובילה את השאה לצאת אל הגלות.

בעלי בריתו של השאה הפרסי במערב בגדו בו והוא נאלץ לעזוב ל[[מצרים]], אחר כך המשיך ל[[מרוקו]], המשיך לאיי [[בהאמה]], ולבסוף הגיע ל[[מקסיקו]]. [[סרטן (מחלה)|גידול סרטני]] שהחל להתפשט בגופו אילץ אותו לקבל טיפול רפואי דחוף, שבוצע ב[[מאיו קליניק]] שב[[ארצות הברית]], שם שהה השאה תקופה קצרה, בתקופת ה[[נשיא ארצות הברית|נשיא]] [[ג'ימי קרטר]]. התוצאה של המהלך הייתה זעם בקרב אנשי המהפכה האיראנית. הזעם הוביל אותם בין היתר לבצע מהלך חטיפה אלים של אנשי השגרירות האמריקנית ב[[טהראן]]. כך נוצר [[משבר בני הערובה באיראן]]. השאה אולץ לעזוב את ארצות הברית לשהות קצרה ב[[פנמה]], ולאחר מכן נפטר ב[[מצרים]] ב-[[27 ביולי]] [[1980]].