פאבלה, נסיך יוגוסלביה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
אין תקציר עריכה
שורה 69:
ב[[מפקד אוכלוסין|מפקד האוכלוסין]] שנערך ביוגוסלביה ב-[[1931]] נמנו 68,405 יהודים ב-117 [[קהילה יהודית|קהילות]] מאורגנות. לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה הגיעו ליוגוסלביה פליטים יהודים בעיקר מ[[גרמניה הנאצית|גרמניה]] ו[[אנשלוס|אוסטריה]] וב-[[1941]] נמנו בממלכה כ-82,000 יהודים.{{הערה|[[ג'ני לבל]], [http://mayaeh.tau.ac.il/wp-content/uploads/moreshet/_repositoryTL15/1000332010.pdf שואת יהודי יוגוסלאביה - הקהילות במאקדוניה, פירוט וחבל קוסובו], פורסם ב"פעמים", 27, תשמ"ו 1986, עמ' 72–75. חוברת שהוקדשה לנושא יהדות ספרד והמזרח בתקופת השואה. באתר [http://jic.tau.ac.il מה-יא"ה], אוחזר ב-30 במרץ 2014.}}{{הערה|שם=יד ושם|[http://www.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%201304.pdf יהדות יוגוסלביה], באתר [[יד ושם]], אוחזר ב-31 במרץ 2014.}} השלטונות הכירו ביהדות כאחת משלוש הדתות הרשמיות במדינה ואף תמכו כספית באופן מצומצם במוסדות הקהילה. יהודי יוגוסלביה היו מעורים בחברה ופעילים בחיים הציבוריים. רובם היו בני [[המעמד הבינוני]], 57 אחוזים היו [[אשכנזים]] כ-38 אחוזים [[יהדות ספרד|ספרדים]] ו-5 אחוזים היו [[חרדים]].{{הערה|[[מנחם שלח]], [http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_27.4(1).pdf יהודי יוגוסלאביה בין שתי מלחמות העולם], באתר [[יד יצחק בן-צבי]], אוחזר ב-1 באפריל 2014.}} כאמור, בפרוץ מלחמת העולם השנייה הכריזה יוגוסלביה על נייטרליות, אך בהמשך התקרבה לגרמניה הנאצית עד להצטרפותה להסכם התלת-צדדי. תהליך זה לווה גם בחקיקה [[אנטישמיות|אנטישמית]]. באוגוסט [[1940]] החלו מגבלות לא רשמיות על רישום יהודים למוסדות חינוך.
 
שר החינוך היוגוסלבי [[אנטון קורושץ]]{{אנ|Anton Korošec}}, אשר כיהן קודם לכן גם כראש ממשלה ושר הפנים של יוגוסלביה והיה ידוע בדעותיו האנטישמיות, הוביל את תהליך החקיקה להגבלת כניסת היהודים למוסדות החינוך. ראשי הקהילות נפגשו עם שרי ממשלת יוגוסלביה ואף עם הנסיך פאבלה ונמסר להם כי זהו תהליך שנועד לרצות את גרמניה הנאצית והוא זמני. ב-[[4 באוקטובר]] 1940 פורסמו תקנות רשמיות שהגבילו את הפעילות הכלכלית של יהודי יוגוסלביה וקבעו [[נומרוס קלאוזוס]] במוסדות להשכלה גבוהה. האליטה האינטלקטואלית היוגוסלבית מתחה ביקורת נוקבת על החלת החוקים.{{הערה|שם=יד ושם}} בהמשך, הוגבלו גיוסם של יהודים לצבא וקבלתם לקורסי קצינים. [[רב ראשי|הרב הראשי]] של יהדות יוגוסלביה ד"ר [[יצחק אלקלעי]] אולץ להתפטר מתפקידו. במקביל, החלו להתפרסם בעיתונות היוגוסלבית מאמרי שטנה אנטישמיים. עם פרוץ ההפיכה הצבאית שהובילה להדחתו של פאבלה קרג'ורג'ביץ', פסקו הלימודים והפעילות הקהילתית ברחבי הממלכה.{{הערה|ג'ני לבל, [http://www.daat.ac.il/daat/v-articles/belgradshoa.pdf עד הפתרון הסופי, היהודים בבלגרד 1521 - 1942], [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], 2006, באתר [[דעת (אתר אינטרנט)|דעת]], אוחזר ב-30 במרץ 2014.}}
 
==קישורים חיצוניים==