אדום (עם) – הבדלי גרסאות

{{ציטוט|תוכן= ויצא הראשון אדמוני כלו כאדרת שער, ויקראו שמו עשו. {{ש}}

ויאמר עשו אל יעקב: הלעיטני נא מן האדם האדם הזה, כי עיף אנכי, על כן קרא שמו אדום. }}

בספר בראשית ל"ו מסופר על 12 שבטי האדומים. לפי המחקר הארכאולוגי האדומים הופיעו באזור ב[[האלף ה-3 לפנה"ס|אלף ה-3 לפנה"ס]] ובמשך כ-1000 שנה ישבו באזור ועבדו את אדמתם כחקלאים {{מקור}}. במאות 19-13 לפנה"ס פקד את האזור שפל על רקע מלחמות בלתי פוסקות עם שבטים נודדים מהמדבר. העיר [[הר שעיר|שעיר]] שבארץ אדום נזכרת לראשונה בכתובת מצרית מ-[[1300 לפנה"ס]] והשם אדום בכתובת אחרת מ-[[1215 לפנה"ס]]. ייתכן שיש קשר בין אדום לקבוצות הנוודים ה[[לבנט]]יים שנקראו במצרית: "[[שוסו]]" ו"[[סותו]]" מכיוון שבכתובת שנכתבה מטעם חייל מצרי שישב במצודת גבול ב[[ואדי טומילאט|וואדי טומילאט]] בתקופת פרעה [[מרנפתח]] ישנה התייחסות לאישור הגירה של "שבטי [[רועה צאן|רועי]] שסו מאדום" לבורות השקיה ב[[מצרים העתיקה]]{{הערה|1="סיימנו להניח ל'''שוסו של אדום''' לעבור את מצודת מרנפתח אשר בצֶ'כּו, לברכות של פר אתום." ([[פפירוס אנאסטאזי ו']])}}. נראה שמ[[המאה ה-13 לפנה"ס]] עד [[המאה ה-6 לפנה"ס]] התקיימה ממלכת אדום{{מקור}}. אדום התאפיינה בגאות כלכלית ובהתפתחות תרבותית - בניה וביצורים משוכללים, התיישבות צפופה, חקלאות ומסחר מפותחים ומכרות נחושת. דרכי מסחר בינלאומי חשובות עברו [[דרך אדום]] כמו הדרכים ל[[עזה]] ול[[אשקלון]], ל[[סוריה]] ול[[ערב]]. על עושרה של אדום יודעים לפי המס ששילמה ל[[האימפריה האשורית|אשור]] שהיה שנים עשר מנים כסף לעומת עשרה ששילמה [[ממלכת יהודה|יהודה]] או שני מנים זהב עבור עמון ומנה זהב אחד עבור מואב{{מקור}}. בכתובות אשוריות שנרשמו ב[[כתב היתדות]] מוזכרת אדום בשמות: "'''Udumi'''" או "'''Udumu'''". האדומים גם התפרסמו ב[[קדרות|קרמיקה]] המשובחת שלהם. במאות ה-6 ו[[המאה ה-5 לפנה"ס|ה-5 לפנה"ס]] נכבשה אדום על ידי שבטי ספר [[נבטים]] שהשתלטו על דרכי המסחר העוברות בה ובנו בה את בירתם [[פטרה|סלע אדום]], והאדומים הוגלו ונעלמו בהדרגה. חלק מהם גלו לדרום יהודה לאזור שכונה במשך ימי בית שני בשם "אדומיאה".{{מקור}}

 

על פי המתואר במקרא (ב{{תנ"ך|שמואל ב|ח}} וב{{תנ"ך|מלכים א|יא}}), ממלכת אדום נכבשה על ידי [[יואב בן צרויה]] בפקודת [[דוד]]. הצבא הישראלי הקדיש שישה חודשים לקבורת חללי המערכה ולהריגת כל הזכרים אשר באדום, שהפכה לממלכה כבושה ומעלת מסים (שמואל ב,ח ,14),( מלכים א, יא, 15), (דברי הימים א ,יח ,12-13). כיבוש זה פתח עבור [[ממלכת יהודה]] את הדרך הראשית מדמשק לים סוף ונמל אילת.

 

 

''וַיְהִי, בִּהְיוֹת דָּוִד אֶת-אֱדוֹם, בַּעֲלוֹת יוֹאָב שַׂר הַצָּבָא, לְקַבֵּר אֶת-הַחֲלָלִים; וַיַּךְ כָּל-זָכָר, בֶּאֱדוֹם.   כִּי שֵׁשֶׁת חֳדָשִׁים יָשַׁב-שָׁם יוֹאָב, וְכָל-יִשְׂרָאֵל, עַד-הִכְרִית כָּל-זָכָר, בֶּאֱדוֹם.( מלכים א, יא,16 -15)''

האדומים המשיכו להיות יריבים לממלכת ישראל בימי [[יורם (יהורם) בן אחאב|יורם]]

 

 

עימות נוסף מתואר בימי [[אמציה (מלך יהודה)|אמציה]]

==מלכי אדום==

רשימת שליטי אדום שמלכו לפני תקופת המלוכה בישראל לפי התנ"ך:{{הערה|1=[[ספר בראשית|בראשית]] לו, לא-לט.}}

* '''בלע בן בעור מדנהבה'''

* '''יובב בן זרח מ[[בצרה (ירדן)|בצרה]]'''

{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Edom|שם ויקישיתוף=אדום}}

* {{קתדרה|חיים בן דוד|מצודות סלע בהרי אדום|101.1|101, אוקטובר 2001, חשוון תשס"ב, עמ' 18-7}}

* {{דעת|ב"צ לוריא|daat/kitveyet/betmikra/haoyev.htm|האויב מדרום - אדום}}, מתוך: '''[[בית מקרא]]''' קכ"א, טבת-אדר תש"ן