יהדות נאולוגית – הבדלי גרסאות

לאחר המהפכה הקומוניסטית של [[בלה קון]] ב-1920, שיהודים רבים נמנו על הנהגתה, והמכה של [[חוזה טריאנון]], החריפה חדות האנטישמיות בהונגריה והפכה למדיניות ממשלתית. אלפי יהודים עשירים המירו את דתם לנצרות. למול המהפך החד, נקלעו הממסד ואנשי רוח נאולוגיים לתהליך של חשבון נפש, התפכחות ואכזבה מהנסיגה באמנציפציה. הצורך להגדיר זהות יהודית פוזיטיבית עבור הקהל, שנדחק יותר ויותר לשוליים בחברה ההונגרית, נעשה דוחק. סופרים והוגים ביקרו את דור ההורים והסבים שלהם שנחפז, בעיניהם, לוותר על זהותו הקיבוצית בשאיפה לשוויון והתפרק ממורשתו בלי לקבל תמורה מלאה של קבלההכלה אמיתית אל תוך החברה. כביתר מרכז ומערב אירופה בין מלחמות העולם, התגברות האנטישמיות יצרה עניין מחודש במסורת (לא, כמובן, במובן של שיבה לשמירתה באורח הישן, כמובן) ועודדה סולידריות פנים-קהילתית וגם עם [[אוסטיודן|יהודי המזרח]], שנחשבו עד אז פרימיטיבים דתיים או נוטים ללאומיות יהודית, אידאולוגיה שהייתה מוזרה לדודניהם שווי הזכויות. כותבים נאולוגים אף הביעו תמיכה בתנועת ההתיישבות של יהודי מזרח-אירופה בארץ ישראל כדי להקים שם מדינה או מרכז רוחני, כאמצעי לחיזוק הזהות היהודית הקולקטיבית, בעודם נותרים מחויבים לחזון ההשתלבות בהונגריה ומקווים לחזרה לליברליזם של העבר.{{הערה|שם=מירון}}