יהודה ושומרון וחבל עזה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 21426032 של אגלי טל (שיחה) לא רלוונטי בערך הזה (וגןם שנוי במחלוקת)
פעולת הקיסר אדריאנוס
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 16:
===מקור השמות יהודה, השומרון ועזה===
'''יהודה''' ו'''שומרון''' הם שמות [[מקרא]]יים. השם "יהודה" מוזכר במקרא כשם של שבט מ[[שבטי ישראל]] וכשמה של [[ממלכת יהודה|הממלכה הדרומית]] שנוצרה מפירוק [[ממלכת ישראל המאוחדת]]. הממלכה הדרומית שנוצרה כתוצאה מהפילוג נקראה "ממלכת יהודה", כיוון שרובו הגדול של שטחה השתרע על נחלת [[שבט יהודה]], ורוב תושביה היו משבט יהודה.<br>
במקורות מאוחרים יותר נזכר השם "יהודה" כשמו של האזור סביב ירושלים ומדרום לה. בתקופת [[הורדוס]] והשליטה הרומאית בארץ שימש השם "יהודה" כשמה של ממלכת-החסות או הפרובינקיה כולה. ב[[הברית החדשה|ברית החדשה]] מופיע שם עיר [[הולדתו של ישו]] כ"בית לחם יהודה", אולי כדי להבדילה מעיר בעלת שם זהה ששכנה בגליל, ואולי כדי להבהיר לקורא באיזו ממלכה נמצאה העיר. השם פלשׂתינה (או ליתר דיוק: "סוריה-פלשׂתינה") מופיע כבר בכתבי ההיסטוריון היווני [[הרודוטוס]] (אם כי טענה זו שנויה במחלוקת כיוון שמדובר בהעתק כתביו מהמאה השלישית לספירה ולא מקור שנכתב במאה חמישית לפני הספירה), אולם הוא הפך לשמה הרשמי של הפרובינקיה רק לאחר [[מרד בר כוכבא]]., כחלק מפעולות הענישה של הקיסר [[אדריאנוס]] כנגד הפרובינקיה המורדת, שאחת מהן הייתה ביטול השם "פרובינקיא יודיאה" במטרה לבטל את התרבות היהודית בארץ ישראל. 

השם "יהודה" השתמר בפי יהודים כשמו של [[יהודה (חבל ארץ)|האזור הגאוגרפי]], ובהשפעת התנ"ך והברית החדשה הוא החל לשמש גם נוצרים.
 
"[[שומרון (עיר)|שומרון]]" מוזכרת במקרא כשמה של עיר הבירה של [[ממלכת ישראל|הממלכה הצפונית]]. העיר נהרסה בתקופת [[מרד החשמונאים]], ונבנתה מחדש בשם חדש על ידי המלך [[הורדוס]]. הורדוס קרא לעיר "סבסטיאה" על שם הקיסר [[אוגוסטוס]] (Sebastos היה שמו היווני של אוגוסטוס). העיר סבסטיאה המשיכה להתקיים ב[[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל|תקופה ההלניסטית]], וכיום נמצא במקום הכפר [[סבסטיה]], ששימר את השם היווני. מאז [[תקופת בית שני]], הושאל השם '[[השומרון|שומרון]]' לכל השטח ההררי בארץ ישראל שבין הרי יהודה וירושלים בדרום לבין [[עמק יזרעאל]] בצפון, וכך הוא ידוע היום בקרב יהודים ונוצרים. בימי בית שני נוצר גם הכינוי "[[שומרונים]]" לבני עדה שמנהגיה קרובים למנהגי היהודים, אך המקום הקדוש להם הוא [[הר גריזים]] סמוך לעיר [[שכם]].