אמיר דרורי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קו מפריד בטווח מספרים |
אחידות במיקום הערות שוליים |
||
שורה 33:
==קורות חיים==
דרורי, בן אלה ואמנון דרורי, גדל ב[[פרדס חנה]]. סיים את לימודיו במחזור הראשון של ה[[הפנימייה הצבאית לפיקוד|פנימייה הצבאית לפיקוד]] שליד [[בית הספר הריאלי]] ב[[חיפה]] כחניך המצטיין.{{הערה|{{מעריב|שמואל סולר|בן פרדס חנה צויין על ידי הרמטכ"ל|1960/02/11|00702}}}} בשנת [[1955]] [[גיוס לצה"ל|התגייס לצה"ל]] ושירת ב[[חטיבת גולני]]. בשנת [[1956]] במהלך [[מבצע קדש]], לחם כ[[מפקד מחלקה|מפקד מחלקת]] ה[[חבלה (פעילות מלחמתית)|חבלה]] ב[[גדוד 12 (ברק)]] בקרבות [[רפיח]] וב[[סיני]]. בהמשך שימש כ[[מפקד פלוגה]] בגדוד 51. על חלקו ב[[מבצע חרגול]], במהלכו פיקד על כוח חסימה,{{הערה|1=[[אלישיב שמשי]], "'''ממני תראו וכן תעשו'''", הוצאת מודן והוצאת [[משרד הביטחון]], [[2016]], עמודים 119-130.}}
בשנים [[1974]]–[[1972]] פיקד על [[חטיבת גולני]]{{הערה|1=[[אביחי בקר]], [http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=41752#post4290878 אגדת דרורי], [[ידיעות אחרונות]], {{כ}} 18.03.2005, עמ' 25, כפי שהועלה באתר [[פרש (אתר אינטרנט)|פרש]].}} והוביל אותה בפעולות ב[[לבנון]], ובהן [[מבצע קלחת 4]], ושנה לאחר מכן, ב[[מלחמת יום הכיפורים]]. דרורי פיקד על החטיבה ב[[קרבות הבלימה והתקפת הנגד הישראלית ברמת הגולן|קרבות ההגנה והבלימה נגד הצבא הסורי]] בצפון [[רמת הגולן]] ובמרכזהּ ועל כוחות החטיבה שהשתתפו בהבקעה ובפריצה מעבר לקו הגבול. פיקד על החטיבה ב[[מבצע קינוח|קרב על החרמון]]{{הערה|{{nrg|עמית נבון|גולני היה חייב לכבוש את החרמון|550/204|2 באוקטובר 2011||archive|}}, "'שתיים בלילה התחילה הלחימה. קשה מאוד. באויב סך הכל גדול, שקשה היה לאתר אותו. היו נפגעים'. איפה אתה היית? 'עם [[פלוגה|פלוגת]] החוד של [[גדוד 51]]. הסיירת שהלכה מצפון כבשה את הרכבל העליון, אנחנו הפנינו אותם לבוא מצפון לסייע לגדוד 51, היו לו קשיים גדולים מאוד, אבל היא נתקלה באש ומפקד הסיירת נפצע קשה ואחר כך נהרג. קצת לפני אור ראשון, בחמש בבוקר, גם אני נפצעתי, העברתי את הפיקוד ל[[יהודה פלד|יודקה]], אחרי כמה דקות יודקה נפגע גם הוא'."}} ונפצע באורח קשה בחזהו.{{הערה|נבון, "גולני היה חייב לכבוש את החרמון", אמיר דרורי: "בשמונה בבוקר העסק התחיל קצת להתייצב. [[יואב גולן (לוי)|יואב]], קצין האג"ם החטיבתי שהיה חדש בחטיבה והיה חדש בצפון, קיבל את הפיקוד. בחור על הכיפאק. זה לא מצב אידאלי שמפקדים, אפילו טובים מאוד, לא בדיוק מכירים את היחידות. אבל העסק היה תחת שליטה ולמעשה עד השעה שמונה, עם לחימה, עם עוד ארבעה הרוגים ועוד כעשרה פצועים, נכבש הרכס כולו, כולל החרמון הישראלי. בשעה תשע הונף הדגל על המוצב, וקראו ל תחנות כל העולם שישמעו שגולני כבש את החרמון. זה הסיפור של החרמון. היו לנו חמישים הרוגים ושבעים פצועים".}} הוא שאמר ללוחמים, בתדרוך לפני הקרב: "יש חשיבות עליונה לכבוש מחדש את מוצב החרמון הישראלי משום שהוא [[העיניים של המדינה]]". למרות פציעתו חזר לפקד על החטיבה ב[[מלחמת ההתשה במובלעת הסורית]] וברמת הגולן עד סמוך ל[[הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה|הסכם הפרדת הכוחות]] במאי 1974. בשנת [[1976]] מונה למפקד אוגדה 36 ([[עוצבת געש]]) ברמת הגולן, בדרגת [[תא"ל]].
שורה 45:
בראשית [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] למד דרורי [[ארכאולוגיה]] ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]], לימודים שסיים בהצטיינות. בשנת [[1961]] השתתף במשלחת האוניברסיטה העברית לסקר מערות [[מדבר יהודה]].{{הערה|{{מעריב||אבן נעה במערת האגרות|1961/05/19|02006}}}} בשנת [[1963]] השתתף בחפירות [[מצדה]] בראשות [[יגאל ידין]], בהן היה אחראי לחשיפת המדרגה האמצעית (המבנה העגול) בארמון [[הורדוס]].{{הערה|{{דבר||חפירות מצדה מתחילות היום|1963/10/15|00821}}}}{{הערה|{{מעריב|שלמה גבעון|המשלחת העפילה עם שחר|1963/10/15|00303}}}}
בקיץ 1988, לאחר סיום שירותו הצבאי ותקופת לימודים ב[[בריטניה]], מונה דרורי למנהל אגף העתיקות ב[[משרד החינוך]].{{הערה|{{מעריב|[[יואל רפל]]|אמיר דרורי מנהל אגף העתיקות|1987/06/24|02103}}}}
נפטר ב-[[12 במרץ]] [[2005]] מ[[דום לב]] במהלך טיול ב[[הנגב|נגב]] עם חברים. בלכתו הותיר את רעייתו צילה, את ילדיו – [[גילי דרורי|גילי]], דניה ואסא – ואת נכדיו.
| |||