הגישה המוטיבציונית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סקריפט החלפות () |
אחידות במיקום הערות שוליים |
||
שורה 1:
'''הגישה המוטיבציונית או הראיון המוטיבציוני (באנגלית Motivational Interview או MI)''' היא גישה התערבותית במקצועות הייעוץ והטיפול הנפשי, שנעשה בה שימוש נרחב בעבודה עם אוכלוסיות מגוונות, הנמצאות בתהליכי שינוי: אנשים עם בעיות התמכרות שונות, אנשים ב[[שיקום פסיכיאטרי]], אנשים המבקשים לעשות שינויים הקשורים לאורח חייהם (לדוגמה [[דיאטה]], [[גמילה מעישון]], וכדומה). במרכז הגישה ישנו תהליך חקירה שיטתי ו[[אמפתיה|אמפתי]] של עמדת האדם כלפי אפשרות השינוי. המטפל והפונה מזהים יחד מה דרוש כדי להתקדם בתהליך השינוי אל עבר השגתו ושימורו. זוהי גישה מונחית וממוקדת אדם, שייחודה הוא פחות בטכניקות בהן היא עושה שימוש (שאת חלקן ניתן למצוא גם בשיטות טיפול נפשי אחרות), ויותר ברוחה כסגנון מנחה ליחסים אישיים.{{הערה|שם=הערה מספר 20170705052900:0|{{צ-מאמר|מחבר=Stephen Rollnick, William R. Miller|שם=What is Motivational Interviewing?|כתב עת=Behavioural and Cognitive Psychotherapy|כרך=23|עמ=325–334|שנת הוצאה=1995/10|doi=10.1017/S135246580001643X|קישור=https://www.cambridge.org/core/journals/behavioural-and-cognitive-psychotherapy/article/what-is-motivational-interviewing/F7E8B9E777291290E6DF0FDE37999C8D}}}} את הראיון המוטיבציוני ניתן לשלב במסגרת טיפולים מסוגים אחרים כמו [[CBT]],{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Lisa J. Merlo, Eric A. Storch, Heather D. Lehmkuhl, Marni L. Jacob|שם=Cognitive-behavioral therapy plus motivational interviewing improves outcome for pediatric obsessive-compulsive disorder: A preliminary study|כתב עת=Cognitive behaviour therapy|כרך=39|עמ=24–27|שנת הוצאה=2010-3|doi=10.1080/16506070902831773|קישור=http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2861340/}}}}{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Motivational Interviewing and CBT Combining Strategies for Maximum Effectiveness|שם=Sylvie Naar and Steven A. Safren Foreword by William R. Miller|מו"ל=Guilford Press|שנת הוצאה=2017|קישור=https://www.guilford.com/create-flyer/naar2}}}}
מפתחי הגישה המוטיבציונית העדיפו לקרוא למה שפיתחו בשם "ראיון מוטיבציוני" ולא "טיפול מוטיבציוני" או "התערבות מוטיבציונית" מפני שיותר משמדובר בשיטת טיפול שעומדת פני עצמה מדובר בכלי טיפולי גמיש, ו[[פסיכותרפיה קצרת מועד|קצר מועד]], שניתן ליישם אותו במספר מועט של מפגשים. בנוסף הריאיון המוטיבציוני ניתן ליישום על ידי מגוון של בעלי תפקידים טיפוליים במגוון של מקצועות ייעוץ וטיפול רפואי: רופאים, אחיות, [[עובד סוציאלי|עובדים סוציאלים]], [[ריפוי בעיסוק|מרפאים בעיסוק]] אנשים העוסקים בטיפול באנשים עם התמכרויות, אנשי שיקום מקצועיים וסמך מקצועיים בבריאות הנפש ועוד. (זאת בשונה משיטות טיפול נפשי כמו [[CBT]] למשל שנועדו לשימושם של מי שהוכשרו כמטפלים בגישה זו מסוימת זו).
== היסטוריה ==
הגישה המוטיבציונית פותחה בחלקה על ידי [[פסיכולוגיה קלינית|הפסיכולוגים הקליניים]] ויליאם מילר וסטיבן רולניק, ובהמשך על ידי מטפלים וחוקרים שיצרו התאמות של הגישה לעבודה עם קהלים ספציפיים ומגוונים יותר ויותר. ויליאם מילר היה הראשון שתיאר את הבסיס לגישה במאמר שלו מ-1983 בכתב העת ''Behavioral Psychology'' (פסיכולוגיה התנהגותית). במאמר תוארו אמצעים טיפוליים בהם השתמש מילר כדי לסיוע לאנשים [[אלכוהוליזם|המכורים לאלכוהול]] בתהליך הגמילה שלהם. ב-1991 פרסמו מילר ורולניק עקרונות מגובשים יותר של הגישה בפירוט רב יותר, תחילה במאמר ובהמשך וכך בספר "הגישה המוטיבציונית - הגברת המוטיבציה לשינוי" שתורגם לשפות שונות בהן גם עברית. החל משנות התשעים ואילך פורסמו ספרים ומאמרים שהציעו התאמות של הגישה לקהלים מגוונים: אנשים המעוניינים לערוך שינוי באורח החיים שלהם, אנשים החיים עם מחלות כמו [[סוכרת]] ונזקקים לשנות הרגלי חיים כדי לשמור על בריאותם,{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=D. Christie, S. Channon|שם=The potential for motivational interviewing to improve outcomes in the management of diabetes and obesity in paediatric and adult populations: a clinical review|כתב עת=Diabetes, Obesity and Metabolism|כרך=16|עמ=381–387|שנת הוצאה=2014-05-01|doi=10.1111/dom.12195|קישור=http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/dom.12195/abstract}}}}
== בסיס תאורטי==
שורה 43:
== עקרונות יסוד{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Robert D. Keeley, Brian L. Burke, David Brody, Sona Dimidjian|שם=Training to Use Motivational Interviewing Techniques for Depression: A Cluster Randomized Trial|כתב עת=The Journal of the American Board of Family Medicine|כרך=27|עמ=621–636|שנת הוצאה=2014-09-01|doi=10.3122/jabfm.2014.05.130324|קישור=http://www.jabfm.org/content/27/5/621}}}}{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Jeff Backon|שם=Doing Exercise Psychology|מו"ל=Human Kinetics|שנת הוצאה=2014|עמ=|פרק=6. Motivational Interview|קישור=https://books.google.co.il/books?hl=iw&lr=&id=bzPVBQAAQBAJ&oi=fnd&pg=PA75&dq=motivational+interviewing+OARS&ots=gJjKBKBOzB&sig=Hs4kNMLXgu_AhEe2Aft9ps0fV_0&redir_esc=y#v=onepage&q=motivational%20interviewing%20OARS&f=false}}}} ==
=== הבסיס הרוחני ===
* '''קבלת הפונה:''' הגישה המוטיבציונית מבוססת על הרעיון לפיו המטפל אינו גורם מחנך, שופט או מעריך. המטפל נדרש לקבל את האדם כמו שהוא, גם אם הוא אינו מסכים עם מעשיו או התנהלותו. לקבל את עולמו של הפונה משמעו להבין שהתנהגות הזולת נובעת מתוך צרכים, רגשות, מחשבות ונימוקים הלגיטימיים בעיניו. לא נוכל לעזור לאדם אם נחליט שצרכיו לגיטימיים או לא לגיטימיים. נוכל לעזור לו רק אם ננסה להתבונן בצרכים האלה ממש כאילו מתוך עיניו של הפונה (אך הכרה בנפרדות שלנו ממנו).{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Carl R. Rogers|שם=On Becoming a Person|מקום הוצאה=London|מו"ל=Little, Brown Book Group|שנת הוצאה=2004|ISBN=1845290577}}}}
* '''שיתוף פעולה:''' יצירת אווירה של שיתוף פעולה משמעה מבחינת התנהלות המטפל לשמור על כך שהטיפול יתפתח לפי רצונות שהביע הפונה.
* '''חמלה:''' חמלה כוללת למשל יכולת של המטפל להכיל קשיים, כעסים, לחצים וכדומה, שהפונה מעלה,
שורה 119:
== יתרונות הגישה כאמצעי לקידום שינוי ==
הגישה המוטיבציונית היא גישה מבוססת ראיות, שנמצאה יעילה במגוון מחקרים באוכלוסיות שונות וסוגי שינוי שונים.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Levensky ER , Forcehimes A, O'Donohue WT, Beitz K.|שם=Motivational interviewing: an evidence-based approach to counseling helps patients follow treatment recommendations.|כתב עת=American Journal Of Nursing|כרך=107|סדרה=10|עמ=8-50|שנת הוצאה=2007|doi=10.1097/01.NAJ.0000292202.06571.24|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17895731}}}}
יתרונות נוספים של הגישה המוטיבציונית{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Center for Substance Abuse Treatment|שם=Chapter 3—Motivational Interviewing as a Counseling Style|מו"ל=Substance Abuse and Mental Health Services Administration (US)|שנת הוצאה=1999|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK64964/|שפה=en}}}}:
| |||