Difference between revisions of "ריאיון מקוון"

סקריפט החלפות ({{ש}})
m (הוספת קישור לשעמום)
(סקריפט החלפות ({{ש}}))
==== חיסכון בהוצאות ====
 
'''חיסכון בעלויות כספיות ובזמן''' - לטכניקה של ראיון מקוון יכולת להתגבר על מגבלות זמן ומרחק (ממדים המגבילים מחקר סטנדרטי). המראיין אינו חייב לנסוע אל המרואיין. אין עלויות תחבורה, אין צורך לארגן הסעה למרואיינים, אין זמני נסיעה והסעה. הדבר בולט במיוחד בראיונות שנעשים לבעלי מוגבלויות, זקנים או נשים המטופלות בתינוקות.<br /> {{ש}} אין עלויות הדפסה, הפקה ותעתיק, אין עלויות וזמן שכתוב מתוך הקלטה, ואין עלויות משלוח. <br />יתרון שמקורו בטכנולוגיה –יש אפשרות להוריד ישירות למחשב את תוצאות הראיון המקוון, כך שנחסך זמן העברה. משמע, יש חיסכון משמעותי בזמן, ובמשאבים כספיים.
 
אמנם יש עלויות של ציוד ועבודה לפיתוח מחקר ולשליחתו באופן מקוון, אך מעורבות החוקרים היא מינימלית.
==== היבטים חברתיים בראיון הווירטואלי ====
 
אין רמזים על גיל, מגדר, אתניות ומעמד חברתי. מאפיינים אלו מאפשרים סוג של שיחות שאינן אפשריות פנים אל פנים. אנו מציגים עצמנו בעולם הווירטואלי ללא קשר לגילנו או למאפיינים אחרים שלנו. בעולם הווירטואלי קיים מרחב חברתי המשוחרר מן המראה החצוני. דוגמה לאפקט החיובי של האנונימיות מובאת במחקר בו נערכו ראיונות בחדר חשוך בו המרואיינים והמראיינים לא ראו זה את זה, בתנאים אלה חשפו המרואיינים פרטים אינטימיים רבים יותר מאשר אלה שהתראיינו בחדר מואר (GERGEN, GERGEN, and BARTON, 1973){{הערה|1=Gergen, Kenneth J.; Gergen, Mary M., & Barton, William H. (1973). Deviance in the dark. In Psychology Today, 7, 129-130}}. המשתתפים בראיון בחדר חשוך עזבו את הראיון בתחושה חיובית יותר לגבי האדם השני, בהשוואה לתנאי הביקורת בהם האינטראקציות היו בתנאי תאורה. שיחה בסייבר ספייס נמצאה כבעלת דרגה גבוהה יותר של ספונטניות וחשיפה מאשר שיחה פנים אל פנים (JOINSON, 2001){{הערה|1= Joinson, Adam N. (2001). Self-disclosure in computer-mediated communication: The role of self-awareness and visual anonymity. European Journal of Social Psychology, 31, 177-192}}.
"בחסות גלימת האנונימיות משתמשים נוטים לבטא את תחושותיהם ומחשבותיהם בצורה אמיתית יותר"(SPEARS & LEA, 1994, p. 435){{הערה|1=Spears, Russel, & Lea, Martin (1994). Panacea or panopticon? The hidden power in computer-mediated communication. Communication Research, 21, 427-459}}.
 
==== ידידותיות ====
 
סביבה ידידותית ובטוחה למשתתף.
 
==== סינכרוניות ואסינכרוניות ====
המראיין יכול ליטול לעצמו זמן להגיב לדיאלוג המתפתח.<br />
'''למרואיינים ניתן זמן לבנות בצורה יסודית תשובות לשאלות'''. קיימת האפשרות להשתהות ממושכת בין המתקשרים. דבר המאפשר למשתתפים לא להיות צמודים לזמן הצגת השאלות.<br />
'''השהות מאפשרת לאתר אינפורמציה נדרשת''', למרות שהחוקרים אינם יודעים אז מאילו מקורות שאב המרואיין.<br />
'''אין צורך לערוך רשימות בראיון בדואר אלקטרוני''', שכן המראיין יכול תמיד לחזור ולראות את השאלות והתשובות שנענו קודם שהוא שולח שאלה נוספת למרואיין.<br />
'''גמישות רבה בלוח זמנים למראיין ולמרואין'''{{הערה|שם=ברמפטון}} - אין חובה למצוא את הזמן המשותף הנוח לשני הצדדים כדי לדבר זה עם זה, דבר הנוח למרואיינים עסוקים.<br />
==== קולות רקע ====
 
בראיון מקוון אין רעשי הרקע מוקלטים. בעיה העלולה לפגום בראיון פנים אל פנים המתרחש במקום בו יש רעשי רקע. לעתים נוצר מצב בהקלטות שקשה בקטעים מסוימים לשמוע את המרואיין.
 
==חסרונות==
 
==== העדר רמזים חברתיים/תרבותיים ====
 
בראיון מקוון נעדרים כל הרמזים הלא ורבליים, הלא הם הרמזים החברתיים ותרבותיים הקיימים בראיון פנים אל פנים העשויים להואיל להבנת הזולת במפגש פנים אל פנים, כמו למשל מראה, לבוש, צורת התנהגות, דבור ושפת פנים וגוף. כל אלה הם רמזים חשובים בראיון. כלים אלו אינם קיימים בראיון המקוון דבר העלול להגביל במידת מה את התקשורת. על העדר כמה מאפיינים של רמזים חברתיים כמו אינטונציה ניתן לפצות באמצעות שימוש באמוטיקונים, אותם ניתן לשלב במסרים. אולם יש להתחשב בעובדה שהאמוטיקונים צמחו על רקע חברתי/תרבותי מסוים ומשקפים משמעויות חברתיות מסוימות.{{הערה|שם=geog|1=o'cconor,henrietta2006, exploringonline research methods,university of licester,http://www.geog.le.ac.uk/ORM/interviews {{קישור שבור|26.11.2010}}}}
 
לצירופי המקלדת, היוצרים אמוטיקונים, יש בתרבויות שונות כמה משמעויות שונות. לעתים לאותה משמעות בתרבויות שונות ייתכנו צרופים שונים (MORIS, 1994){{הערה|1=Morris, Desmond (1994). The naked ape. London: Vintage/Ebury}}. על כן כאשר מראיין יוצר קשר עם מרואיין אשר סגנון תרבות התקשורת שלו שונה, עליו להיות מודע לסגנון השימוש שלו באמוטיקונים. אין ודאות שהמרואיין יפרש את האמוטיקונים באופן להם התכוון המראיין. אין האומוטיקונים אוניברסליים{{הערה|[http://www.cios.org/getfile\AOKI_V5N495] (AOKI, 1995) {{קישור שבור|26.11.2010}}}}. למשל רגשות עזים כמו כעס משתקפים בצורה ישירה בתרבות האירופאית והאמריקאית, בעוד שבתרבות היפנית יש לרגשות אלה ביטויים עקיפים וחלופיים.
יש חוקרים המזהירים מפני הערכה יתירה של השימוש באמוטיקונים, שכן הודעות דואר אלקטרוני הכוללות אמוטיקונים, אינן מחוללות אינטרפרטציה שונה מהודעות שאין בהן אמוטיקונים.
בניהול ראיון זה יש למזער את הנזקים למרות הרמזים החסרים.
 
 
המראיין אינו יכול לראות באילו תנאים נמצא המרואיין, על כן האפשרות ליצור אווירה סביבתית המתאימה לראיון מוגבלת. חוסר סטנדרטיזציה או סטנדרטיזציה נמוכה של תנאי הראיון עלולים לפגוע בראיון.
יש מידה רבה של חוסר פיקוח על הסביבה. אין אפשרות לפקח על משתנים חיצוניים. לפיכך האינטרנט אינו מתאים למחקרים הדורשים תזמון מדויק, אינטראקציה בין-אישית ואבחנה בניואנסים. קיימת בעיה של פיקוח על משתתפים במחקרים שאינם מיועדים לילדים. משתתפים יכולים להפסיק את השתתפותם בשל קריסת מחשב או שרת, בעיה בתקשורת אינטרנט, טעויות בתוכנה או נפילת מתח. משתתפים עלולים להפסיק את השתתפותם מרצון בשל [[שעמום]], תסכול, מבוכה, איחור לשיעור, בשל חוסר רצון להפסיד תוכנית טלוויזיה אהובה, או בשמעם צעדים של ממונה או משגיח. אסטרטגיה ליצירת תנאי ראיון הולמים, היא להציג רשימה של דרישות לביצוע המחקר . הדרישות כוללות: שהות במקום שקט, הקצאת זמן מוגדר (לפחות 15 דקות) להשלמת המשימה וסגירת יישומי מחשב אחרים.
 
==== הסח הדעת ====
קיימת אפשרות של היות המרואיין "נראה" לעובדים אחרים ומנהלים בארגון.
על החוקר לבנות אסטרטגיות שיטפלו בבעיה זו. יש להבטיח תמיכת בעלי המקום בו נמצא המרואיין ומקום עבודה.{{הערה|שם=geog}}
 
==== משך הזמן ====
 
 
==== בעיות ייצוג במדגם ====
 
במדגמי אינטרנט יש ייצוג חסר של אוכלוסיות אשר להן נגישות נמוכה לאינטרנט. המשיבים/המגיבים יהיו המשתמשים בטכנולוגיות מידע מתקדמות, בעלי הנגישות למחשב. הם מאופיינים, בדרך כלל, בהיותם עובדי הצווארון הלבן, משכילים, מתוחכמים טכנולוגית ועירוניים. על כן תיתכן הטיה בבחירת התשובות.
 
==== אנונימיות ====
 
בראיון מקוון יש קושי לזהות את המרואיין. עניין זה אינו צריך לעצור את המחקר, אך יש להיות מודעים לכך. האנונימיות יכולה להועיל ולהזיק.
 
==== טכנולוגיה ====
'''נגישות מתאימה לטכנולוגיה ויכולת טכנולוגית''' - למראיין ולמרואיין צריכה להיות אותה יכולת טכנולוגית. שליטה בטכנולוגיה בה נערך הראיון אם בדואר אלקטרוני, או בראיון סינכרוני בתוכנת מסרים מידיים או בוועידת וידאו. יש לוודא שלמרואיין יש טכנולוגיה בסיסית שהוא יודע להפעילה.
האפשרויות הטכנולוגיות הם תוצרים של החברה המערבית והיפנית, וכך גם המדיה המלווה טכנולוגיות אלה. בתרבויות מסוימות כמו בתרבות הערבית יש התנגדויות למדיה כל כך תקשורתית, על כן השימוש בתוכנות מסרים באותן תרבויות קטן בהרבה. כמו גם יש הבדלים בתרבויות שונות בהעדפות כלפי סוגי מדיה. יש תרבויות המעדיפות דואר אלקטרוני, אחרות מעדיפות ועידות וידאו, ואחרות תקשורת פנים אל פנים. יש להתחשב בגורמים אלה כאשר הראיון מתבצע עם אנשים מתרבויות אחרות.<br />
'''גרסאות תוכנה מתאימות''' - ב-2001 דיווחה illingworth שבראיון וירטואלי, לחלק מן המרואיינים היו גרסאות וורד מתקדמות יותר משלה במחשב, הדבר יצר בעיות.
OCONNOR madge 2001, גילו שלמרואיינים היו בעיות להוריד את התכנות המתאימות לראיון הסינכרוני והם נזקקו לתמיכה טלפונית. במצבים אלו המראיין תלוי מאוד ברצונו הטוב של המרואיין לפתור את הבעיות הטכנולוגיות ולהבטיח יכולת לקחת חלק במחקר.<br />
'''רישום/אי-רישום הערות''' – כיוון שהטכנולוגיה מאפשרת הורדת תוצאות ישירות למחשב, נוצר לעתים מצב של אי רישום הערות במהלך הראיון. להערות הנרשמות על ידי המראיין חשיבות לצורך עיון חוזר בשאלות שנענו. בראיון מקוון בתוכנת מסרים מידיים, כאשר המראיין כותב (משוחח) בתיבת השיחה, ובאותה עת רושם רשימות הדבר קשה לביצוע.<br />
'''אי-הבנות''' - למרות שבכל הטכניקות של ראיון עלולות לצוץ אי-הבנות בשל משמעות מילוליות והבדלים תרבותיים, בראיון באמצעות תוכנת מסרים מידיים עלולה להיווצר אי הבנה המיוחדת לאמצעי זה, כאשר הן המראיין והן המרואיין מקלידים בעת ובעונה אחת. עם זאת ניתן לראות בתחתית המסך כשהזולת כותב, דבר המצמצם את האפשרות ששניהם יכתבו בו זמנית, וכן מצמצם את אי-ההבנות שעלולות להיווצר בשל כך.<br />
'''הקלדה''' - היות שהראיון נערך באמצעות הצורה הבסיסית של החלפת טקסטים כתובים, סוג כזה של ראיון עשוי להתאים לאנשים המקלידים במהירות, במיוחד בתוכנת מסרים מידיים, והוא תלוי גם ביכולת הביטוי, אלה שאישיותם באה לידי ביטוי באמצעות הטקסט באותה בהירות כמו בראיון פנים אל פנים, יתאימו לסוג זה של ראיון.<br />
'''חוסר רצף''' - ראיון מקוון יכול להיות קשה יותר מראיון פנים אל פנים, משום שהוא עלול להראות מקוטע מאד. כמה מאינטראקציות האי-מייל יגוועו, אחרות יסתיימו ברצון טוב. אולם אם האינטראקציה היא עמוקה ומתמשכת לא יהיה קושי בסיום הראיון{{הערה|1=Mann, Chris & Fiona Stewart (2000). Internet communication and qualitative research. London: Sage}}.