ארונס טארקוויניוס – הבדלי גרסאות

המידע הראשון על חייו הוא מאנקדוטה לא מתוארכת המופיעה אצל ההיסטוריון המאוחר [[טיטוס ליוויוס]]. על פי ליוויוס, ארונס וטיטוס נשלחו יחד עם בן דודם [[לוקיוס יוניוס ברוטוס]] אל ה[[האורקל מדלפי|אורקל של דלפי]]. בטרם עזבו את [[דלפי]], בקשו ארונס וטיטוס מהאורקל שתגלה להם את זהותו של השליט הבא של רומא. האורקל השיבה כי הבא מביניהם שישק לאמו יזכה לשלוט בעיר. כך יצאו השלושה חזרה לרומא, כאשר טיטוס וארונס ממהרים לפגוש את אימם עם שובם. ברוטוס, שחשד כי נבואתה של האורקל הייתה מטאפורית, העמיד פנים שהוא נופל ארצה ונשק לאדמה.{{הערה|[https[s://en.wikisource.org:From the Founding of the City/wiki/From_the_Founding_of_the_City/Book_1Book 1#56 |טיטוס ליוויוס, ספר ראשון, 56]].}} מקובל לראות בסיפור זה אגדה פוליטית חסרת ביסוס עובדתי.{{הערה|T.J Cornell, '''THE BEGINNINGS OF ROME: italy and rome from the bronze age to the punic wars (c.1000-264 bc)''', Routledge, [[1995]]. p. 216}}

בשנת [[509 לפנה"ס]], אנס אחיו סקסטוס את האצילה הרומית [[לוקרטיה]]. בעקבות המעשה, התארגן בעיר מרד של האצולה והעם בהנהגת ברוטוס, והוכרז על ביטול המלוכה. המלך ומשפחתו נמלטו אל העיר [[קאירה]]. לאחר כישלון [[הקשר הטארקוויני]] {{אנ|Tarquinian conspiracy}} להחזרת סופרבוס לכס המלוכה, עודד המלך המודח את הערים האטרוסקיות [[ויי]] ו[[טרקוויניה]] לצאת כנגד רומא. ארונס מונה בידי אביו למפקד חיל הפרשים של הצבא שיצא אל רומא, בעוד המלך עצמו פיקד על חיל הרגלים. הצבאות נפגשו ב[[קרב סילבה ארסיה]] ב-[[29 בפברואר]]. על פי המקורות, הקרב נפתח בהסתערות חילות הפרשים של שני הצדדים. ארונס נמלא זעם כאשר זיהה את ברוטוס מתקרב על סוסו תחת סמלי השלטון הרומאים וביקש להילחם בו בעצמו. ברוטוס, שזיהה את המתקפה המתקרבת, בחר להשיב לחימה. בזעמם, התעלמו שני הפרשים מביטחונם האישי והתרכזו רק בהסבת נזק לצד השני. כפועל יוצא נהרגו ברוטוס וארונס, האחד מחניתו של השני, ונפלו ארצה מסוסיהם.{{הערה|[https[s://en.wikisource.org:From_the Founding of the City/wiki/From_the_Founding_of_the_City/Book_2Book 2#6 |טיטוס ליוויוס, ספר שני 6]].}}{{הערה|[http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Plutarch/Lives/Publicola*.html פלוטרכוס, "'''חיי פובליקולה'''", 9].}} [[פובליוס ולריוס פובליקולה|פובליוס ולריוס]] קיבל את הפיקוד על הצבא הרומי כולו, והקרב הסתיים בניצחון רומאי.