התיקון לשוויון זכויות – הבדלי גרסאות

המצע של המפלגה הרפובליקני כלל סעיף התומך בתיקון החוקה מאז 1940, והוא חודש בכל מערכת בחירות עד [[הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1980|1980]].{{הערה|שם='70s 245|{{cite book|title=How We Got Here: The '70s|last=Frum|first=David|publisher=Basic Books|year=2000|isbn=|location=New York, New York|pages=245–248|authorlink=}}}} [[פדרציית העבודה האמריקאית]] וארגוני עובדים אחרים התנגדו בחריפות לתיקון משום שחששו כי התיקון יבטל את החקיקה המגנה על נשים. [[אלינור רוזוולט]] וכלכלני [[הניו דיל]] גם התנגדו לתיקון משום שחששו שההשלכות שלו עשויות לפגוע בשליטה הגברית בארגוני העובדים שהיו מרכיב מרכזי בניו דיל. כן, הם טענו שאף על פי שה ERA מקדם נשים מהמעמד הבינוני, הוא יפגע נשים ממעמד הפועלים. הדמוקרטים מצפון ארצות הברית שהתנגדו לתיקון היו אנשי איגודי העבודים. התיקון לשויון זכויות נתמך על ידי דמוקרטים מדרום ארצות הברית ועל ידי מרבית הרפובליקנים.{{הערה|שם='70s 245}}. בוועידה הלאומית הדמוקרטית ב-1944, הדמוקרטים כללו את תיקון החוקה לשויון זכויות במצע שלהם אבל לא הייתה הסכמה בנושא עד שתיקון עבר בקונגרס בשנת 1972.{{הערה|שם='70s 245}}. בסיס התמיכה ב-ERA עד סוף שנות השישים היה של נשים רפובליקניות מהמעמד הבינוני. 

כמחווה לתומכות בשינוי החוקה, מינה קנדי את [[הוועדה הנשיאותית למעמד האישה]] (Presidential Commission on the Status of Women) על מנת לחקור את אפליה על בסיס מגדרי בארצות הברית. בראש הוועדה עמדה [[אלינור רוזוולט]] שהתנגדה לתיקון לחוקה אך לא יצאה בפומבי נגדו ובשנות השישים המוקדמות. רוזוולט הודיעה כי בשל מעמדם החזק של ארגוני העובדים, היא מאמינה שה-ERA כבר אינו מהווה איום לנשים כמו בעבר ועל כן היא לא מתגדת לקדם את התיקון בחוקה. עם זאת, בדווח של הוועדה הנשיאותית למעמד האישה (שהתפרסם לאחר מותה) נכתב כי התיקון אינו נדרש.{{הערה|{{cite book|url=https://books.google.com/books?id=55XG0oS3XyYC&pg=PA184|title=Eleanor Roosevelt and the Media: A Public Quest for Self-fulfillment|publisher=University of Illinois Press|year=1987|page=184|author=Maurine Hoffman Beasley}}}} הוועדה קידמה את חוק שכר שווה שנחקק ב-1963 וצו נשיאותי לביטול אפליה על בסיס מגדרי בשירות הציבורי. כמו כן, הוועדה הנשיאותית למעמד האישה ייסדה רשת של ועדות מקומיות וכנסים אזוריים שעודדו-שיח בנושא מעמד האישה. פעילות הוועדה העלאתה את המודעות הציבורית לכך שהחוק שכר שווה לא נאכף ונשים עדין מופלות לרעה במקומות העבודה.{{הערה|{{Cite news|url=https://www.thoughtco.com/presidents-commission-on-the-status-of-women-3529479|title=President's Commission on the Status of Women 1961-1963|newspaper=ThoughtCo|access-date=2017-06-21}}}} באותה התקופה, החל מאמצע שנות השישים הייתה התעוררות פמיניסטית מחודשת הקשורה גם לספרה של [[בטי פרידן]] [[המסתורין הנשי]] שהפך לרב מכר וב-1966 הוקם [[ארגון לאומי לנשים (NOW)]] שדגל בעיקרון השיויון ובמסמך עקרונות היסוד ששפרסם ב-1968, מופיע התיקון לחוקה. NOW הפך לארגון משמעותי בסוף שנות השישים אחרי מספר הישגים משפטיים החל לפעול בבית הנבחרים לקידום התיקון. ב-21 במאי 1969 חברת הקונגרס, [[שירלי צ'יזהולם]], קראה לקונגרס לאשר את התיקון לחוקה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://gos.sbc.edu/c/chisholm.html|כותרת=Gifts of Speech - Shirley Chisholm|אתר=gos.sbc.edu|תאריך_וידוא=2017-06-21}}}} והעלתה את הנושא שוב לדיון ציבורי. כשנה לאחר מכן, צ'יזהולם, נשאה נאום בשם "למען התיקון בחוקה לשויון זכויות" בו היא דיברה על כך שאפליה על בסיס מיני נפוצה מאוד והסבירה כיצד ה-ERA יטפל בכך.{{הערה|שם=הערה מספר 20170707111153:1|{{קישור כללי|כתובת=http://archive.vod.umd.edu/civil/chisholm1970int.htm|כותרת=Shirley Anita St. Hill Chisholm, "For the Equal Rights Amendment" (10 August 1970)|אתר=archive.vod.umd.edu|תאריך_וידוא=2017-06-27}}}}.

התומכות והתומכים בתיקון לשויון זכויות לנשים היו מכל הקשת הפוליטית האמריקאית. החל משנות הארבעים התמיכה בתיקון הופיע במצע של המפלגות הרפובליקנית והדמוקרטית.{{הערה|שם='70s 245}} חברת הקונגרס הדמוקרטית שירלי צ'יזהולם שימשה כ"גשר" בתנועת הנשים בין נשים צבעוניות ונשים לבנות בעלות הכנסה נמוכה לבין הנשים לבנות מהמעמד הבינוני שהובילו את המאבק לתיקון.{{הערה|שם=הערה מספר 20170707111153:1}}.

ארגון לאומי לנשים (NOW) ו- ERAmerica, קואליציה של יותר מ-80 ארגונים שתמכה בתיקון, הובילו את המאמץ לאישרור התיקון.{{הערה|שם=הערה מספר 20170707111153:0}}. הקואליציה כללה אירוגני נשים (שהיו הגרעין של הקואליציה), ארגוני עובדים, ארגונים מקצועיים ואחרים.{{הערה|שם=הערה מספר 20170707111153:2|{{צ-ספר|מחבר=Sarah Slavin|שם=U.S. Women's Interest Groups: Institutional Profiles|מו"ל=Greenwood Reference Volumes on American Public Policy Formation|שנת הוצאה=1995|עמ=179-182|סדרה=Greenwood Reference Volumes on American Public Policy Formation|קישור=https://books.google.co.il/books?id=It0XSBZz2wEC&pg=PA180&lpg=PA180&dq=ERAmerica&source=bl&ots=rY68HTg7xW&sig=uegAxKZRnPTQ_puEnPl-ZDpu4GE&hl=iw&sa=X&ved=0ahUKEwjEooqXl93UAhWWOsAKHbLzBNwQ6AEIaTAO#v=onepage&q=ERAmerica&f=false}}}}. גם ארגוני נשים שחורות היו חלק מהקואליציה{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=CATHY SEDWICK and REBA WILLIAMS|שם=BLACK WOMEN AND THE EQUAL RIGHTS AMENDMENT|כתב עת=The Black Scholar|כרך=Vol 7 (10)|עמ=24-29}}}} בין 1972 ל -1982, תומכות ה-ERA ערכו עצרות ומשמרות, החתימו עצומות, הפעילו שדולות במדינות וברמה הלאומית, רתמו ידועניות למאבק ועוד{{הערה|שם=הערה מספר 20170707111153:2}} ועוד. ב -9 ביולי 1978 NOW וארגונים נוספים ארגנו צעדה בוושינגטון, בהשתתפות יותר 100,000 תומכים ולמחרת נערכה בפעילות שתדלנות לקידום התיקון.{{הערה|{{Cite news|url=http://www.nytimes.com/1978/07/07/archives/supporters-of-the-equal-rights-amendment-gathering-for-march-in.html|title=Supporters of the Equal Rights Amendment Gathering for March in Washington Sunday|last=Bennetts|first=Leslie|date=1978-07-07|newspaper=The New York Times|language=en-US|issn=0362-4331|access-date=2017-06-26}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://feminist.org/blog/index.php/2014/07/09/july-9-1978-feminists-make-history-with-biggest-ever-march-for-the-equal-rights-amendment/|הכותב=DAVID DISMORE|כותרת=July 9, 1978: Feminists Make History With Biggest-Ever March for the Equal Rights Amendment|אתר=Feminist Majority Foundation Blog|תאריך=}}}} בסמוך למועד האחרון לאישרור, ב-6 ביוני 1982, NOW ארגנו תהלוכות בחלק מהמדינות בהן לא עבר ה-ERA, פלורידה, אילינוי, צפון קרוליינה, אוקלהומה.{{הערה|{{Cite news|url=http://www.nytimes.com/1982/06/07/us/thousands-march-for-equal-rights.html|title=THOUSANDS MARCH FOR EQUAL RIGHTS|last=Times|first=Winston Williams, Special To The New York|date=1982-06-07|newspaper=The New York Times|language=en-US|issn=0362-4331|access-date=2017-06-27}}}}

המתנגדות והמתנגדים לתיקון החוקה טענו כי אם הוא יאושר, נשים יחויבו בגיוס חובה [[צבא ארצות הברית|לצבא]],{{הערה|{{Cite news|url=https://www.thoughtco.com/era-force-women-into-combat-3528848|title=Would the Dangers of the ERA Include Women in Combat?|newspaper=ThoughtCo|access-date=2017-07-02}}}} נשים נשואות יאבדו את הזכאות ל[[מזונות]] ואמהות לא יקבלו [[משמורת ילדים|משמורת]] על ילדיהן בהסדרי גירושין. בנוסף טענו המתנגדים, כי יבוטלו השירותים הנפרדים לגברים ונשים ושהתיקון יוביל ל[[נישואים חד-מיניים]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2007/03/27/AR2007032702357_pf.html|כותרת=New Drive Afoot to Pass Equal Rights Amendment|אתר=www.washingtonpost.com|תאריך_וידוא=2017-07-02}}}} [[פיליס שלאפלי]], פעילה שמרנית, [[אנטי-פמיניזם|אנטי פמיניסטית]] שהגנה על תפקידי מגדר וערכי המשפחה מסורתיים, הובילה את המאבק נגד התיקון לחוקה בתקופה בו המדינות היו צריכות לאשרר אותו.{{הערה|שם=הערה מספר 20170707111153:4|{{Cite news|url=https://www.nytimes.com/2016/09/06/obituaries/phyllis-schlafly-conservative-leader-and-foe-of-era-dies-at-92.html|title=Phyllis Schlafly, ‘First Lady’ of a Political March to the Right, Dies at 92|last=Martin|first=Douglas|date=2016-09-05|newspaper=The New York Times|language=en-US|issn=0362-4331|access-date=2017-07-02}}}}. היא טענה שגברים ונשים שווים בצורה משביעת רצון בזכות חוק שכר שווה (1963) [[חוק זכויות האזרח (1964)|וחוק זכויות האזרח (1964)]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.digitalhistory.uh.edu/disp_textbook.cfm?smtid=2&psid=3345|כותרת=Digital History|אתר=www.digitalhistory.uh.edu|תאריך_וידוא=2017-07-04}}}} היא גייסה למאבק הציבורי עקרות בית, פונדמנטליסטים, [[אוונגליזם|אוונגליסטים]], [[נצרות קתולית|קתולים]], [[מורמונים]] ויהודים אורתודוקסים. ניסיונה של שלאפלי בארגון פעילות פוליטית סייע לה לארגן, בזמן קצר, את האופוזיצייה תחת הסיסמה: "עצרו את השינוי בחוקה" (Stop ERA).{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.washingtonpost.com/national/phyllis-schlafly-a-conservative-activist-has-died-at-age-92/2016/09/05/513420e2-73bc-11e6-be4f-3f42f2e5a49e_story.html|כותרת=Phyllis Schlafly, a conservative activist, has died at age 92|אתר=Washington Post|תאריך_וידוא=2017-07-06}}}}{{הערה|שם=הערה מספר 20170707111153:4}}.

בוועידה המפלגה הרפובליקנית ב-1980, התיקון לשויון זכויות הוצא ממצע המפלגה.{{הערה|{{Cite news|url=http://www.nytimes.com/1984/05/17/us/plan-to-omit-rights-amendment-from-platform-brings-objections.html|title=PLAN TO OMIT RIGHTS AMENDMENT FROM PLATFORM BRINGS OBJECTIONS|last=Perlez|first=Jane|date=1984-05-17|newspaper=The New York Times|language=en-US|issn=0362-4331|access-date=2017-07-04}}}} שלאפלי החלה את הקמפיין שלה נגד ה-ERA בנובמבר 1972 אחרי שהוא אושרר בסנאט. אז, סקרים הציגו תמיכה בתיקון וההנחה הייתה שהוא יאושרר. 30 מדינות אשררו את התיקון עד 1973. אחרי 1973, מספר המדינות המאשררות הואט לטפטוף. התמיכה במדינות שלא אישררו ירדה מתחת ל-50%.{{הערה|שם=הערה מספר 20170707111153:3|{{צ-ספר|מחבר=Jane J. Mansbridge|שם=Why We Lost the ERA (Equal Rights Movement)|מו"ל=University Of Chicago Press|שנת הוצאה=|עמ=110-115}}}}. פרופ' ג'יין מנסברידג' טוענת כי ה-ERA היה מאושרר בשנת 1975 או 1976 אלמלא מאמציה המוקדמים והיעילים של שלאפלי לארגן את המתנגדים.{{הערה|שם=הערה מספר 20170707111153:3}}.