|
== היסטוריה ==
ליגת נשים בינלאומית לשלום ולחירות נוסדה בקונגרס הנשים הבינלאומי שהתכנס כמחאה על [[מלחמת העולם הראשונה]], ב[[האג]], [[הולנד]], בשנת 1915. שמו הנוכחי ניתן לו ב -1919.{{הערה|{{Cite book|title=Pioneers for Peace. Women’s International League for Peace and Freedom 1915-1965|last=Bussey|first=Gertrude|last2=Tims|first2=Margaret|publisher=Alden Press|year=1980|location=Oxford}}}}{{הערה|[http://www.historyandpolicy.org/dialogues/discussions/women-peace-and-transnational-activism-a-century-on Women, peace and transnational activism, a century on] History and Policy (2015)}}. הנשיאה הראשונה של WILPF הייתה [[ג'יין אדמס]], שייסדה את מפלגת הנשים לשלום (Woman's Peace Party) בארצות הברית, בינואר 1915. קבוצה זו הפכה לימים לסניף האמריקאי של הליגה.{{הערה|שם=writus|{{Cite encyclopedia|year=2014|title=Women's International League for Peace and Freedom|encyclopedia=Women's Rights in the United States: a comprehensive encyclopedia of issues, events, and people|publisher=ABC-CLIO|location=Santa Barbara, California|last=Faith|first=Thomas I.|pages=272–3|isbn=978-1-61069-214-4}}}}.
ליגת נשים בינלאומית לשלום ולחירות מתנגדת למלחמות וסכסוכים בינלאומיים אלימים. אל מול העובדה הנחרצת כי מלחמה מפרה תמיד את חירות הפרט והחופש שלו, הליגה פועלת, בכלים רשמיים שונים, כדי להביא לסיום מלחמות. בין הפעולות המרכזיות שהארגון נקט, היו מכתב פתוח ל[[מזכ"ל האו"ם]] לסיום [[מלחמת קוריאה]], קביעת [http://www.un.org/en/events/nuclearweaponelimination/ היום הבינלאומי לחיסול כלל הנשק הגרעיני], עצומות וגילויי דעת בנושאים שונים כגון: כלי נשק, אלימות על בסיס מגדרי וזכויות אדם לנשים.
=== מפלגת הנשים לשלום (ארצות הברית) ===
בגלגול הראשון הייתה ליגת נשים בינלאומית לשלום ולחירות מפלגת נשים לשלום שהוקמה בינואר 1915 ב[[וושינגטון די. סי.|וושינגטון]] ביוזמה משותפת של [[ג'יין אדמס]] [[קארי צ'פמן קאט|וצ'פמן קאט]]{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=C. Roland Marchand|שם=The American Peace Movement and Social Reform, 1898-1918.|מו"ל=Princeton University Press|שנת הוצאה=1972|עמ=|קישור=https://muse.jhu.edu/book/39378}}}}. לצידן לקחו חלק בהקמת המםפלגה, מרי מקדול, [[פלורנס קלי]] (Florence Kelley), [[אליס המילטון]] (Alice Hamilton), [[אנה הווארד שו]] (Anna Howard Shaw) , [[אמילי גרין באלץ']], [[ג'נט רנקין]], [[ליליאן וואלד]] (Lillian Wald), [[אדית' אבוט]] (Edith Abbott), [[גרייס אבוט]] (Grace Abbott), [[קריסטל יסטמן]], [[סופוניסבה ברקינרידגה]] (Sophonisba Breckinridge) ואחרות{{הערה|{{Cite news|url=http://spartacus-educational.com/USApeaceIN.htm|title=Women's International League for Peace and Freedom|newspaper=Spartacus Educational|access-date=2017-08-18}}}}. כ- 3,000 נשים השתתפו באירוע הקמת המפלגה וקראו להרחבת זכות ההצבעה לנשים ולכינוס ועידה של [[מדינה נייטרלית|המדינות הנייטרליות]] לגישור בין הממשלות היריבות עד לסיום המלחמה{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Lucia Ames Mead|שם=The Woman's Peace Party|כתב עת=The Advocate of Peace (1894-1920)|כרך=77|עמ=35–36|שנת הוצאה=1915-01-01|קישור=http://www.jstor.org/stable/20667134}}}}. נציגות מפלגת הנשים לשלום השתתפו גם בקונגרס הנשים הבינלאומי לשלום וחירות, שנערך בהאג.
=== קונגרס הנשים הבינלאומי, האג, 1915 ===
במהלך שלושת ימי הקונגרס נדונו אלטרנטיבות לפתרון סכסוכים בצורה לא אלימה ומהקונגרס יצאה קריאה לתהליך גישור רציף עד להגעה להסכמות בין המדינות הלוחמות. בכנס הוקם ועד הנשים הבינלאומי לשלום קבוע (International Committee of Women for Permanent Peace - ICWPP). ג'יין אדמס נבחרה כנשיאה. מתוך הקונגרס והוועד צמחה ליגת נשים בינלאומית לשלום ולחירות{{הערה|שם=:1}}
בעקבות הקונגרס בהאג, כתבה ג'יין אדמס לנשיא ארצות הברית ו[[וודרו וילסון|ודרו וילסון]]. במכתבה הזהירה מפני הסכנות והמשמעויות ההרסניות בכניסתה של ארצות הברית למלחמה, עבור האומה האמריקאית ועבור מדינות נוספות שיחליטו, בעקבותיה, לסכן גם הן את החיילים שלהן. "לארצות הברית יש את הכוח וההשפעה לסיים את המלחמה ועליך להשתמש בו" כתבה אדמס לנשיא{{הערה|{{Cite news
| url = http://www.history.com/this-day-in-history/jane-addams-writes-to-woodrow-wilson-about-dangers-of-preparing-for-war
| title = Jane Addams writes to Woodrow Wilson about dangers of preparing for war - Oct 29, 1915 - HISTORY.com
המשתתפות בקונגרס בציריך ראו בהקמת [[חבר הלאומים]], אשר מספק פלטפורמה בינלאומית לייצוג רצון העמים ולקידום שיתופי פעולה בינלאומיים, צעד חיובי. עם זאת, הנציגות גינו את ההסכמות שהתקבלו בוועידת השלום בפריז, משום לא נעשה ניסיון לפרק את המדינות המנצחות מנשקן. המשא ומתן בוועידת ורסאי התרכז בעלויות הפיצויים וחלוקה טריטוריאליות. משתתפות הקונגרס גינו את חוזה ורסאי בטענה כי הו אינו הסכם שלום אלא המשך המלחמה. הן הביעו ביקורת על כך ש[[מדינות ההסכמה|מעצמות ההסכמה]] "הענישו" את גרמניה וניבאו כי "העוני, המחלות והייאוש יובילו להתפשטות שנאה ואנרכיה"{{הערה|שם=:2}}.
בקונגרס הוחלט באופן רשמי על שם הארגון: ליגת נשים בינלאומית לשלום וחירות{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.swarthmore.edu/library/peace/DG026-050/dg043wilpf/history.htm|כותרת=Records of Women's International League for Peace and Freedom, DG 043, Historical Introduction, Swarthmore College Peace Collection|אתר=www.swarthmore.edu|תאריך_וידוא=2016-11-05}}}}. כמו כן, התקבלה אמנה בת 12 נקודות שקראה לזכות ההצבעה לנשים, לאפשר לנשים להשתלב בעמדות מפתח בחבר הלאומים, לשכר שווה ושוויון הזדמנויות בתעסוקה וחינוך; תמיכה כלכלית באמהות ושוויון גזעי{{הערה|שם=peace}}{{הערה|שם=:2}}. הנציגות שהגיעו לכינוס הקימו סניפים מקומיים בערים שונים או צרפו ארגונים מקומיים שתמכו במטרות דומות. למשל [[הלן קרופורד]] מ[[גלאזגו|מגלאזגו]] שהקימה את [[מסע הנשים לשלום]]{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Elizabeth Crawford|שם=The Women's Suffrage Movement: A Reference Guide 1866-1928|מו"ל=Routledge|שנת הוצאה=1999|עמ=152|קישור=https://books.google.co.il/books?id=a2EK9P7-ZMsC&pg=PA152&lpg=PA152&dq=Helen+Crawfurd+Women%27s+International+League+for+Peace+and+Freedom&source=bl&ots=aNd_l0Fiuv&sig=EwC8cJWgfFa1ScTGLwU-7zwOftg&hl=iw&sa=X&ved=0ahUKEwiOwuPnzvbRAhUBERQKHbJ4BE4Q6AEIOjAE#v=onepage&q=Helen%20Crawfurd%20Women's%20International%20League%20for%20Peace%20and%20Freedom&f=false}}}}.
=== בין המלחמות ===
=== מלחמת העולם השנייה ===
בתקופת [[מלחמת העולם השנייה|המלחמה]] השתדלו נציגות הליגה לסייע לחברותיהן להימלט מהנאצים. חברות סניף הליגה ביפן נעצרו ונכלאו. רוב הסניפים לא היו פעילים בזמן המלחמה בין אם בגללמפני שנסגרו על ידי השלטונות ובין אם בגללמפני שהחברות הפסיקו את פעילותן. רק פעילות הסניף האמריקאי היו בטוחות מספיק כדי להשמיע את התנגדותן בנוגע לאפליה הגזעית בצבא ארצות הברית, כליאת אזרחים אמריקאים ממוצא יפני ודחייה של פליטים יהודים שביקשו מקלט בארצות הברית{{הערה|שם=peace}}.
=== לאחר מלחמת העולם השנייה ===
| 