הבדלים בין גרסאות בדף "הקטגוריות"

נוספו 41 בתים ,  לפני 3 שנים
אין תקציר עריכה
===קשר בין מונח ומסומן ===
בפרק הראשון אריסטו עוסק בשלוש דרכים בהם דברים יכולים להיות קשורים אל ה'''מונח''', שם עצם, שמתייחס אליהם (בין אם הוא מתייחס אליהם בלבד או לקטגוריה שהם שייכים אליה)
* אם המונח מתייחס לשני המסומנים על פי הגדרות שונות,. לדוגמא: המונח לשון עבור יוונית ועבור לשונו של כלב. אז שני המסומנים מכונים '''הומונימים'''.
* אם המונח מתייחס לשני המסומנים על פי אותה ההגדרה אז שני המסומנים מכונים '''סינונימים''', נרדפים.
* אם מונח של מסומן אחד הוא ואריאציה על מונח של מסומן אחר אבל מעט מורכב יותר (ביוונית- נוספת לו סיומת) ולשניהם משמעות קרובה, שני המסומנים מכונים '''פרונימים''', נגזרים.
 
=== נשואים ומצויים בנושא ===
 
השפה מורכבת מרכיבים בסיסיים, המונחים, ביטויים שמסמנים דבר שלא ניתן לפרק,. למונחים אין ערך אמת, רק לצירופים שלהם יכול להיות.
 
המשפט הפשוט ביותר במשמעותו הוא משפט הכולל שני ביטויים, '''נושא''' ו'''נשוא''' (פרדיקט),; כאשר הנשוא נאמר על הנושא,. לדוגמא: השמיים יפים – יופי הוא נשוא והשמיים הם נושא. מההיגיון הפשוט אנו יודעים מה הם נשואים שלשנאמרים על נושא מסויים. לדוגמא: חיה, וארבע-רגלי הןהם נשואים שלשנאמרים על סוס.
 
דבר שהוא אינינו נשוא של אף נושא נקרא '''אינדיוידואל.''', לדוגמא: סוס הוא נשוא שלשנאמר על הסוס הפרטי, אבל הסוס הפרטי הוא לא נשוא של שום דבר.
 
כל נשוא מייצג '''סוג'''. מהסיבה הזאת אם דבר מה נאמר על הנשוא, הוא נאמר גם על הנושא שלהשלו. כלומר הדבר גם הוא נשוא של אותו נושא. לדוגמא: איש הוא חיה. והאיש הפרטי הוא איש. לכן איש פרטי דוגמת אריסטוסוקרטס הוא חיה. אריסטו קורא לסוגים שמורכבים מאינדיוידואלים '''מינים'''.
 
הנשואים שמבדילים בין חברים בסוג נקראים '''נבדלים'''. לסוגים שאין ביניהם קשר יש נבדלים שונים. אבל לסוגים שכפופים האחד לשני יכולים להיות נבדלים משותפים.
 
אריסטו מכנה דבר שלא יכול להתקיים בלי הנושא '''מצוי בנושא'''. לדוגמא: אם שולחן מסוים הוא לבן, הוא טוען, הלובן לא יכול להתקיים ללא השולחן. אריסטו מדגיש שאין תלות בין היותו של דבר מה מצוי בנושא והיותו נשוא של אותו נושא או אף של נושא כלשהו.
 
אריסטו מדגיש שאין תלות בין היותו של דבר מה מצוי בנושא והיותו נשוא שנאמר על אותו נושא או אף של נושא כלשהו.
 
דבר שאינינו מצוי בשום נושא נקרא '''עצם''', וכל דבר שאינו עצם נקרא '''מקרה'''. קיומו של מקרה נובע בעקיפין מקיומם של עצמים.
 
עצם אינדיוידואלי הוא '''עצם ראשוני''', המשמעות הצרה של עצם, וכל עצם אחר נקרא '''עצם שניוני''', והוא מהווה סוג של עצמים אחרים,. לדוגמא: הכלב הפרטי הוא עצם ראשוני, וכלב וחיה שניהם עצמים שניוניים.
 
=== עשרת הקטגוריות ===
* '''כמות'''- מייצגת מידות (אורך, משקל וכו') וכמויות. היא נאמרת לבדה על הנושא.
* '''איכות'''-מייצגת תכונות איכותיות
* '''יחסות'''-מייצגת יחסים כלליים כמו יותר ופחות, יחסים שמתייחסים לנשוא מקטגוריה אחרת, ומכפלות. יחסות נאמרת על נושא ביחד עם דבר נוסף. לדוגמא "בגובה שני מטרים" היא כמות. "כפול בגובהו מאולימפוס" הם היחסות 'כפול (ב2) בגובה', והעצם 'אולימפוס'.
* '''מקום'''-מייצג היכן הנושא.
* '''זמן'''-מייצג מתי הנושא.
* '''מצב'''- מייצג את התנוחה של הנושא:. לדוגמא: שוכב, עומד, ניצב על הרוחב, וכו'.
* '''קניין'''-מתאר למי או מה שייך הנושא.
* '''פעילות'''-מתארת פעולה שעשה הנושא. פעולה פעילה.
אריסטו מונה 5 משמעויות למושג הקדימות.
* קדימות בזמן, המשמעות הצרה ביותר של קדימות.
* קדימות קיומית- ראובן קודם לשמעון אם כדי ששמעון יהיה קיים ראובן חייב להיות קיים,. לדוגמא: במספרים הטבעיים: אין משמעות ל4, אלא אם כן 3 קיים, לכן 3 קודם ל4.
* קדימות עניינית- בנאומים ובהסברים, על מנת שיהיו אפקטיביים יש חלקים שצריכים לבוא בטרם אחרים.
* קדימות על פי הטבע- הדבר העדיף קודם לדבר הפַּחוּת.
1,497

עריכות