המרכז הרפואי שערי צדק – הבדלי גרסאות

תושבי ירושלים נהגו לכנותו "בית חולים וולך" או "בית החולים האמסטרדמי".{{הערה|עלה – בטאון ארגון יוצאי הולנד, [[שמעון בר אפרת]]}}. בית החולים, שהיה מבין הגדולים והמודרניים בירושלים, היה מפעל חייו של ד"ר [[משה וולך]], [[רווק]] כל חייו, שהתגורר בבנין בית החולים, ונטמן ב[[מבנה שערי צדק הישן#בית העלמין שערי צדק|בית עלמין]] קטן המצוי ממערב לבנין. בבנין בית החולים התגוררה גם האחות הראשית [[זלמה מאיר]], שהייתה דמות ידועה בירושלים ונודעה בכינויה "האחות זלמה", או "שוועסטער זלמה". היא גידלה בתחומי בית החולים, ילודים, שננטשו על ידי הוריהם, וכמו ד"ר וולך, לא נישאה מעולם. מאז המעבר למבנה החדש, הוכרז המבנה הישן של בית החולים כ[[מבנה לשימור|אתר המיועד לשימור]] והוא משמש כיום כמשכנה של הנהלת [[רשות השידור]].

לפי מצב הרפואה בתקופה ההיא היה בית החולים מתאים לדרישות לאשפוז חולים. הוא היה הראשון בו הייתה מחלקה לבידוד חולים מדבקים, וכן הנהיג ד"ר ולך חיסונים בקרב האוכלוסייה. מכיוון שהיה אז קשה להשיג חלב טרי בירושלים, הקים ד"ר ולך רפת עם 40 פרות בחצר ביה"ח, שהייתה קיימת עד 1948 וסיפקה חלב לא רק לביה"ח אלא גם לאוכלוסייה הדתית בירושלים, בפרט ב[[חג הפסח]]. כמו כן הוכנס גנרטור לשימוש חשמל בשבת, אשר הוכיח את תועלתו גם בשעות חירום.{{הערה| פרופ' יהושע לייבוביץ, המכון ע"ש ד"ר פלק שלזינגר ז"ל לחקר הרפואה על פי התורה ליד המרכז העירוני שערי-צדק, ירושלים, מאמר : "לתולדות בתי החולים היהודים בירושלים"}}.

בשנת [[1947]] פרש וולך מהנהלת בית החולים והעביר את שרביט הניהול לידי ד"ר [[פאלק שלזינגר]],{{הערה|{{דבר||שערי צדק|1964/10/02|02700}}}}, אשר כיהן כמנהל בית החולים במשך 22 שנה. בשנים [[1969]]–[[1981]] כיהן פרופסור [[דוד מאיר]] כמנהל השלישי של בית החולים. התמחותו של מאיר ב[[פתולוגיה]] גרמה תחילה לכך שמינויו זכה להתנגדות מצד חוגים דתיים, אשר חששו שבית החולים תחת הנהגתו ישנה את המדיניות של הימנעות מניתוחי מתים.{{הערה|שם=מוסרי}}{{הערה|1=הרב משה דפוס, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12337&st=&pgnum=43 פרשת בית החולים שערי צדק והמנהל החדש ד"ר מאייר], הפרדס מאי 1969, עמוד 41}}.

המנהל הנוכחי של בית החולים הוא פרופ' [[יונתן הלוי]], המכהן בתפקיד זה מאז [[1988]].{{הערה|1=שיחה של פרופ' יונתן הלוי, [http://c3.ort.org.il/Apps/Public/GetFile.aspx?inline=yes&f=Files/6202BF2E-DF58-4347-9B32-1ECFD84803A3/B81B2747-764D-421D-B994-7E1BC1FF4C82/19B09D44-579A-4FD5-AC3B-31EA3E0C859F/E052DC7C-388E-4B17-A62A-BF9997299A6F.doc&n=%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4%20%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%AA%D7%9F%20%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%99.doc פרויקט מנהיגות - "בכל דרכיך" לכתות יב'], ח"י באלול ה'תשס"ח, ישיבת נוה שמואל אפרת}}.

למרות התנגדות של הנהלת בית החולים הדסה, שבקשה למנוע הקמת בית חולים נוסף במערב ירושלים, הוקצה לשערי צדק מגרש של כ-45 דונם לצורך הקמת מרכז רפואי מודרני.{{הערה|דוד קרויאנקר, אדריכלות בירושלים: הבנייה המודרנית מחוץ לחומות, 1948־1990, כתר, 1991, עמוד 352}}. בשנת 1969 הוצגו תוכניות לבניית קמפוס חדש לבית החולים בשכונת בית וגן בירושלים, בסמוך ל[[הר הרצל]], בעלות של 50 מיליון לירות,{{הערה|{{דבר||הועד המנהל של שערי צדק הביע אמון בפרופ' מאיר|1969/08/07|00213}}}}, כעבור עשר שנים הושלמה הבנייה ובשנת [[1980]] עבר בית החולים בשלמותו, לקמפוס החדש. קמפוס זה שוכן על ציר תנועה מרכזי – [[שדרות הרצל]], ונועד לשרת את כל צורכי תושבי האזור. הכוונה, שאף צלחה בידי היזמים, הייתה להפוך את בית החולים, ממוסד אזורי קטן, למרכז רפואי רב תחומי.

מבנה בית החולים הנוכחי כולל שורת בנינים, המחוברים ביניהם במעברים עיליים ותת-קרקעיים. בצמוד לבית החולים הוכשר שטח [[חנייה]] לעובדים, לחולים ולמבקרים. בבית החולים ישנן קומות נוספות מוכנות לשעת חירום.{{הערה|1=[http://bhol-forums.co.il/topic.asp?topic_id=2337469&forum_id=771 בית החולים הסודי]}}.

במשכנו החדש קיים במרכז הרפואי גם בית ספר לאחיות וכן [[בית ספר]] לילדים, המאושפזים במחלקת הילדים, או הנזקקים לטיפול קבוע בבית החולים. [[בית ספר]] זה פועל בסיוע [[משרד החינוך]].

:"לנו זה לא משנה אם הנפגע הוא יהודי, ערבי או סיני. אנשי הצוות הגיבו קשה למראה הפגיעות, וראו את זה על פניהם. אחר כך התראיינתי לטלוויזיה ואמרו לי שנראיתי לחוץ ומתוח. זה מראה שלא מתרגלים לדברים כאלה, והלב לא נעשה גס, למרות שעברנו עשרות אירועים".{{הערה|1=[http://www.itu.org.il/Index.asp?ArticleID=1076&CategoryID=493&Page=1 האינתיפדה נעצרת על הסף]}}.

בית החולים לא מקבל סיוע תקציבי ישירות מהממשלה{{דרושה הבהרה}} ועיקר מימונו מגיע מתרומות, וכן תשלומי החולים ו[[קופת חולים|קופות החולים]] עבור מבוטחיהן. מדו"חות בית החולים לשנת 2011 עולה כי בשנה זו עמד מחזור ההכנסות שלו משירותים רפואיים על 732.1 מיליון שקל, לעומת 643.5 מיליון שקל בשנת 2010. בית החולים קיבל תרומות בשווי של 46.6 מיליון שקל לעומת 75.1 מיליון שקל בשנת 2010 וסיים את אותה שנה בגירעון של 106.1 מיליון שקל. שכרו ברוטו של המנכ"ל הלוי עמד בשנים האחרונות על ממוצע של כ-140,000 ש"ח לחודש.{{הערה|1=[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000823223{{כ}} "5 מיליון שקל ב-3 שנים למנכ"ל שערי צדק פרופ' יונתן הלוי", 18 בפברואר 2013], [[גלובס]]}}.

ה[[אתיקה]] של בית החולים מונחית על ידי ההלכה היהודית, וכך למשל, בית החולים איננו עוסק בפתרונות [[פונדקאות]], וניתוחי מתים נעשים בו רק באישור רב בית החולים.{{הערה|שם=מוסרי|{{דבר||פרופסור מאיר: אין זה מוסרי להיכנע ולפרוש בגלל אלימות|1969/04/14|00611}}}}. בית החולים תוכנן ופועל כבית חולים שומר שבת ככל האפשר. בבית החולים מופעלות [[מעלית שבת|מעליות שבת]], ו[[טלפון ציבורי|טלפונים ציבוריים]] ושירותים לא חיוניים שובתים מעבודה בשבתות ומועדי ישראל.

*נסים לוי, פרקים בתולדות הרפואה בארץ ישראל 1799-19481799–1948, ע' 90-10290–102, [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], [[1998]]