הבדלים בין גרסאות בדף "הקטגוריות"

נוספו 126 בתים ,  לפני 3 שנים
===קשר בין מונח ומסומן ===
בפרק הראשון אריסטו עוסק בשלוש דרכים בהם דברים יכולים להיות קשורים אל ה'''מונח''', שם עצם, שמתייחס אליהם (בין אם הוא מתייחס אליהם בלבד או לקטגוריה שהם שייכים אליה)
* אם המונח מתייחס לשני המסומנים על פי הגדרות שונות, לדוגמא: המונח לשון עבור יוונית ועבור לשונו של כלב, אז שני המסומנים מכונים '''[[הומונימיה|הומונימים]]'''.
* אם המונח מתייחס לשני המסומנים על פי אותה ההגדרה אז שני המסומנים מכונים '''סינונימים''', נרדפים.
* אם מונח של מסומן אחד הוא ואריאציה על מונח של מסומן אחר אבל מעט מורכב יותר (ביוונית- נוספת לו סיומת) ולשניהם משמעות קרובה, שני המסומנים מכונים '''פרונימים''', נגזרים.
 
השפה מורכבת מרכיבים בסיסיים, המונחים, ביטויים שמסמנים דבר שלא ניתן לפרק. למונחים אין ערך אמת, רק לצירופים שלהם יכול להיות.
 
המשפט הפשוט ביותר במשמעותו הוא משפט הכולל שני ביטוייםמונחים, '''נושא''' ו'''נשוא''' (או פרדיקט); כאשר הנשוא נאמר על הנושא. לדוגמא: השמיים יפים – יופי הוא נשוא והשמיים הם נושא. מההיגיון הפשוט או מתצפית אנו יודעים מה הם נשואים שנאמרים על נושא מסויים. לדוגמא: חיה, וארבע-רגלי הם נשואים שנאמרים על סוס.
 
דבר שהוא אינינו נשוא של אף נושא נקרא '''אינדיוידואל.''' לדוגמא: סוס הוא נשוא שנאמר על הסוס הפרטי, אבל הסוס הפרטי הוא לא נשוא של שום דבר.
אריסטו מכנה דבר שלא יכול להתקיים בלי הנושא '''מצוי בנושא'''. לדוגמא: אם שולחן מסוים הוא לבן, הוא טוען, הלובן לא יכול להתקיים ללא השולחן.
 
אריסטו מדגיש שאין תלות בין היותו של דבר מה מצוי בנושא והיותו נשוא שנאמר על אותו נושא או אף שלעל נושא כלשהו.
 
דבר שאינינו מצוי בשום נושא נקרא '''[[עצם (פילוסופיה)|עצם]]''', וכל דבר שאינו עצם נקרא '''מקרה'''. קיומו של מקרה נובע בעקיפין מקיומם של עצמים.
 
עצם אינדיוידואלי הוא '''עצם ראשוני''', המשמעות הצרה של עצם, וכל עצם אחר נקרא '''עצם שניוני''', והוא מהווה סוג של עצמים אחרים. לדוגמא: הכלב הפרטי הוא עצם ראשוני, וכלב וחיה שניהם עצמים שניוניים.
'''חיוב ושלילה'''- הדרך שבה פסוקים הם הפוכים. לדוגמא: הטענה שראובן כחול ושראובן אינינו כחול.
 
אריסטו קובעמבחין מספר קביעותהבחנות:
* אם נושא A מאופיין ע"י איכות Β, ונושא C הוא הנגדי של A, אז C מאופיין ע"י הנגדי של B.
* אין זה הכרחי שנגדי של דבר שקיים, יהיה קיים אף הוא.
=== קדימות וסימולטניות ===
אריסטו מונה 5 משמעויות למושג הקדימות.
* קדימות בזמןזמנית, המשמעות הצרה ביותר של קדימות- האירוע המוקדם קודם למאוחר.
* קדימות קיומית- ראובן קודם לשמעון אם כדי ששמעון יהיה קיים ראובן חייב להיות קיים. לדוגמא: במספרים הטבעיים: אין משמעות ל4, אלא אם כן 3 קיים, לכן 3 קודם ל4.
* קדימות עניינית- בנאומים ובהסברים, על מנת שיהיו אפקטיביים יש חלקים שצריכים לבוא בטרם אחרים.
* קדימות סיבתית- כאשר ראובן הוא הסיבה לקיומו של שמעון.
* קדימות קטגוריאלית- כאשר ראובן נאמר על שמעון.
דברים יכולים להיות גם סימולטניים בזמןזמנית, בקיוםקיומיות וקטגוריאלית,; כלומר שאף אחד מהם לא קודם לשני.
 
=== שינוי ===
1,497

עריכות