מפא"י – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←לקריאה נוספת: הגהה |
מ הוספת קישור לתנועת הפועלים |
||
שורה 41:
שנת [[1929]] הביאה עמה את המשבר החמור של [[פרעות תרפ"ט]], אשר היו לשבר ממשי בחיי היישוב בארץ ודרשו את ליכוד הכוחות אל מול האיום החיצוני. העוינות הערבית שהופגנה ותגובתו של שלטון [[המנדט הבריטי]] היוו איום של ממש על המשך קיומו של היישוב, איום אל מולו יש להתלכד.
הרכבו האנושי של היישוב השתנה מאוד מאז ימי העלייה השנייה. אנשי [[העלייה השלישית]] היו אף הם ברובם מאותו זרם אידאולוגי בעל אופי פועלי-סוציאליסטי, אשר הרכיב גם את אנשי העלייה השנייה, אולם אנשי [[העלייה הרביעית]] שהגיעו ארצה בתקופה המדוברת היו כבר שייכים לקבוצה סוציולוגית אחרת. היו אלו בחלקם סוחרים זעירים, ובורגנים, שנמלטו מגזירותיו האנטישמיות של [[ולדיסלב גרבסקי]] ב[[פולין]]. בתנועת העבודה התחזק החשש מהתגברותה של התנועה הרוויזיוניסטית, בראשות [[זאב ז'בוטינסקי]], בהסתדרות הציונית. נראה היה גם כי חלק מאנשי העלייה הרביעית סברו כי ניתן לפתח את הארץ מבחינה כלכלית אף מבלי להזדקק לאנשי [[תנועת הפועלים]] ולמוסדותיהם.
מזה זמן מה היו אנשי תנועות הפועלים פועלים במשותף כנגד טענות אלו, והפיצול ביניהן נראה מלאכותי. בין המפלגות השונות היו הבדלים במינון שניתן ל'מעמדיות' (האידאולוגיה הסוציאליסטית) אל מול ה'לאומיות' (האידאולוגיה הציונית), אך כאשר נתגלתה מטרה משותפת נראו המחלוקות אזוטריות וגבר המשותף על השונה. ב-[[5 בינואר]] [[1930]], ב[[תל אביב]] נוסדה המפלגה החדשה. היה זה איחוד מרשים של האושיות המרכזיות בתנועה הציונית, בין מקימיה ניתן למנות את [[דוד בן-גוריון]] איש "אחדות העבודה" ואנשי הפועל הצעיר [[חיים ארלוזורוב]] ו[[יוסף אהרונוביץ']]. האיחוד לא היה מלא שכן תנועת [[השומר הצעיר]] והפלג השמאלי [[פועלי ציון שמאל]] נותרו מחוץ לאיחוד. לימים יהיו אנשים אלו, בצירוף אלמנטים שמאליים ממפא"י עצמה, בין מקימי "[[מפ"ם]]"
| |||