תומאס דיואי – הבדלי גרסאות

כהונתו השלישית של דיואי כמושל ניו יורק הסתיימה ב-1954, ולאחריה פרש מהשירות הציבורי וחזר לעריכת דין, למרות שהמשיך להיות פעיל במפלגה הרפובליקנית. ב-1956, כששקל אייזנהאואר לא לרוץ לכהונה שנייה, הוא הציע את דיואי, אולם מנהיגי המפלגה התנגדו לריצה שלישית של דיואי ואילצו את אייזנהאואר לרוץ שוב. דיואי גם הוביל לשמירה על ניקסון בתור סגנו של אייזנהאואר. אייזנהאואר שקל להחליף את ניקסון במישהו פחות שנוי במחלוקת. דיואי טען שנטישת ניקסון תכעיס את הרפובליקנים ולא תביא דמוקרטים רבים לתמיכה באייזנהאואר. הטיעונים של דיואי גרמו לאייזנהאואר להשאיר את ניקסון כסגנו. ב-1960, תמך דיואי במסע הבחירות של ניקסון לנשיאות, מסע שבסופו הפסיד ל[[ג'ון פיצג'רלד קנדי]].

 

 

בשנות השישים, כשהאגף השמרני התחזק בקרב הרפובליקנים, התרחק דיואי מהמפלגה. כשהסנאטור גולדווטר, יורשו של טאפט בתור המנהיג השמרני, נבחר להיות המועמד הנשיאותי ב-1964, סירב דיואי להגיע לוועידה הלאומית בסן פרנסיסקו. הייתה זאת הוועידה הראשונה שהחמיץ מאז 1936.