משה ברסלבסקי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים |
מ ←ביוגרפיה: תנועת הפועלים |
||
שורה 15:
בשנת [[1941]] פרסם את הספר "בנפול מצדה", [[רומן היסטורי]] לנוער. בשנת 1946 הוציא [[ספר זיכרון]] ל[[חנה סנש]], שהיה ל[[רב מכר]].
בשנים [[1959]]–[[1962]] יצאו ארבעה כרכים של ספרו "תנועת הפועלים הארצישראלית", ב[[הוצאת הקיבוץ המאוחד]] (הכרך הרביעי נותר לא גמור בעזבונו, ויצא לאחר מותו).{{הערה|שם=קרסל, תנועת הפועלים|ביקורות: {{דבר|ג. קרסל|תנועת הפועלים הא"יית|1959/09/18|00500}}; {{דבר|ג. קרסל|מעזבונו של משה ברסלבסקי|1962/11/16|00800}}.}} ספרים אלו היו תוצאה של עבודת איסוף של למעלה מ-20 שנה שבמהלכן ראיין ברסלבסקי אנשים ואסף מסמכים ששימשו לו כמסד לספר. מקום נכבד הוא נתן בספר לסיפור העלייה לארץ ישראל שאת הכרתה ראה כהכרחית להבנת תולדות תנועת הפועלים. ברסלבסקי ראה את עליית [[תנועת הפועלים]] ואת מאבקה ב[[קפיטליזם]] כגורם מרכזי לעלייה ואת העלייה כחיזוק מרכזי של תנועת הפועלים הארץ ישראלית.{{הערה|משה ברסלבסקי, '''תנועת הפועלים הארצישראלית''', כרך ד, 1962, הקדמה, עמ' 10.}}
ברסלבסקי נודע בביקורתו על [[האנציקלופדיה העברית]] בה טען להיעדר תכנון שהביא לכתיבה על נושאים פחות חשובים תוך השמטת נושאים חשובים וכן טען להטייה נגד תנועת הפועלים וההסתדרות.{{הערה|{{דבר|משה ברסלבסקי|על "ז'דאנובשצ'ינה" ישראלית ועל "מרות מפלגתית"|1958/02/07|00201}}, {{דבר||המשך|1958/02/07|00406}}, {{דבר||המשך|1958/02/10|00302}}.}} לאחר הביקורת, מונה [[נתן רוטנשטרייך]] לעורך האנציקלופדיה במקביל ל[[ישעיהו ליבוביץ]], לטענת [[שלמה שבא]], על מנת לרצות את המנויים מחוגי הפועלים.{{הערה|{{דבר|שלמה שבא|האנציקלופדיה – סיבוב שני ויקר|1963/08/12|00404}} ראו גם: {{דבר|ש. ברימן|האם סולפה דמות ההסתדרות|1962/04/30|01000}}.}}
| |||