מרקורי-רדסטון 4 – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אמא של גולן (שיחה | תרומות) |
אמא של גולן (שיחה | תרומות) ←החללית: מה היה זהה |
||
שורה 29:
== החללית ==
החללית של טיסת מרקורי-רדסטון 4 היא החללית מרקורי מספר #11 שנבנתה, וייצורה הסתיים במאי 1960. זו החללית המבצעית הראשונה שהיה לה היה חלון מרכזי אחד במקום שני חלונות קטנים מהצדדים. מבצע החללית היה קרוב יותר לתצורה הסופית שנדרשה לטיסה מסלולית (ושונה מהחללית שהשתמשו בה לטיסת [[מרקורי-רדסטון 3]].{{הערה|שם=היסטוריה|{{Cite book|url=https://www.hq.nasa.gov/office/pao/History/SP-4201/toc.htm|title=This New Ocean: A History of Project Mercury|last=Swenson Jr.|first=Loyd S.|last2=Grimwood|first2=James M.|last3=Alexander|first3=Charles C.|work=Published as NASA Special Publication-4201 in the NASA History Series|publisher=NASA|year=1989|editor-last=Woods|editor-first=David|chapter=11-7 Second Suborbital Trial|format=url|access-date=August 15, 2017|editor-last2=Gamble|editor-first2=Chris|chapter-url=https://history.nasa.gov/SP-4201/ch11-7.htm}}}}
אחד החידושים בחללית היה שחרור של הפתח הכניסה הראשי על ידי חומר נפץ. עד אז, פתח יציאה היה קרוב לאנטנה, והקשה על האסטרונאוטים לצאת. פתח הכניסה היה ננעל על ידי 70 ברגים, והיה מקשה על פעולות חילוץ במקרה של אסטרונאוט פצוע. על כן הוחלט לאחר דיונים, ליצור ידית אשר תשחרר את הפתח בפיצוץ מבוקר. כדי להגיע לידית היה צריך להסיר לוח קטן ליד הפתח (למנוע הפעלה בטעות). כל התוספת עם חומר הנפץ שקלה כ-10.43 ק"ג.{{הערה|שם=היסטוריה}} החלון המרכזי העניק זווית ראיה של 30 מעלות לאופק ו-33 מעלות במאוזן. החלון יוצר על ידי חברת קורנינג בניו יורק, והורכב ממספר שכבות. השכבה החיצונית, הייתה בעובי של 0.89 ס"מ (0.35 אינץ'), ויכלה לעמוד בטמפרטורות של עד 982 צזלסיוס (1800 פרנהייט).{{הערה|שם=היסטוריה}}. החלון הרחב נועד לסייע לאסטרונאוטים בהמלך ניווט החללית והערכת ההכוון שלה.{{הערה|שם=עיתון|[https://www.scribd.com/doc/16991794/NASA-Mercury-Redstone-4-Liberty-Bell-7-Press-Kit ערכת נאס"א לתקשורת לקראת שיגור ליברטי בל 7], הודעה לעיתונות 61-152, מתאריך 16 ביולי 1961}}
כמו [[[[מרקורי-רדסטון 3|בטיסה הקודמת]], החללית היתה מחוברת למגדל בריחה בגודל של 4.78 מטר, לסיוע במקרה של שיגור שבוטל. מערכות הנחיתה, התקשורת, מגן החום ושליטה בטמפרטורה בתוך התא היו זהות גם כן.{{הערה|שם=עיתון}}
החללית נקראה "ליברטי בל 7" (פעמון החירות 7) על שם [[פעמון החירות]] ב[[פילדלפיה]] [[פנסילבניה]], ו-7 לכבוד שבעת האסטרונאוטים של טיסות מרקורי. את החללית צבעו בפס לבן אלכסוני המתחיל בבסיס של החללית ועולה לכיוון הקצה, בצורה המחקה את הסדק המפורסם בפעמון החירות.
| |||