פתיחת התפריט הראשי

שינויים

אין תקציר עריכה
על פי סקר הבריאות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מ -2004 2003 שיעור ה GAD בישראל גבוה משיעורו בארצות מערב אירופה שנכללו בסקר בריאות הנפש הבינ". הפרעת חרדה מוכללת היא השכיחה מבין הפרעות החרדה בישראל ושיעור המאובחנים בה על פי הסקר עמד על 2.7%. מתוכם כשליש (32.7%) ברמת תסמינים חמורה, 41.3% ברמה מתונה, ו- 26% קל..{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=משרד הבריאות האגף לבריאות הנפש|שם=הפרעות דיכאון וחרדה בישראל ממצאים עיקריים מסקר ברה"ן בעולם|כתב עת=אתר משרד הבריאות|שנת הוצאה=2009|קישור=https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Depression_anxiety_Israel.pdf}}}}{{הערה|שם=הערה מספר 20170823054615:2|{{צ-מאמר|מחבר=Levinson D, Zilber N, Lerner Y, Grinshpoon A, Levav I.|שם=Prevalence of mood and anxiety disorders in the community: results from the Israel National Health Survey.|כתב עת=Isr J Psychiatry Relat Sci|כרך=2007;44 (2)|עמ=94-103|שנת הוצאה=2007}}}}
 
תחלואה גופנית ממושכת ובפרט כאבים ממושכים ומחלות לב, קשורה בעליה בהסתברות לנוכחות GAD. שיעור חווית המוגבלות הסובייקטיבית  עליה דיווח המרואיין, עמד בהפרעת חרדה מוכללת היה גבוה יותר ככל שרמת ההכנסה הייתה גבוהה יותר: בעלי הכנסה גבוהה דיווח על 55% מוגבלות, בעלי הכנסה בינונית דיווח על כ-45%. ובעלי הכנסה נמוכה דיווחו על רמת מוגבלות של פחות מ 30%.{{הערה|שם=הערה מספר 20170823054615:2}}
 
=== גורמי סיכון פרוגנוסטיים ===
 
== מחקר ==
כמו בהפרעות חרדה אחרות נעשה ניסיון מתמשך להבין לעומק את הביטויים הפיזיולוגיים של הפרעת חרדה מוכללת,{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Malcolm Lader|שם=Encyclopedia of Psychopharmacology|מו"ל=Springer Berlin Heidelberg|שנת הוצאה=2015|עמ=699–702|קישור=http://link.springer.com/referenceworkentry/10.1007/978-3-642-36172-2_317|שפה=en}}}} גורמי הסיכון הקשורים אליה (בעיקר הגורמים הגנטיים) והמכנים המשותפים בין הפרעה זו לבין הפרעות אחרות.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Idan Shalev, Terrie E. Moffitt, Antony W. Braithwaite, Andrea Danese|שם=Internalizing Disorders and Leukocyte Telomere Erosion: A Prospective Study of Depression, Generalized Anxiety Disorder and Post-Traumatic Stress Disorder|כתב עת=Molecular psychiatry|כרך=19|עמ=1163–1170|שנת הוצאה=2014-11|doi=10.1038/mp.2013.183|קישור=http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4098012/}}}} כמו כן נערכים מחקרים במטרה לבדוק סוגי טיפול חדשים ולנסח פרוטוקולים לטיפול בסוג זה של הפרעת חרדה.{{הערה|שם=הערה1|1={{צ-מאמר|מחבר=Pim Cuijpers, Marit Sijbrandij, Sander Koole, Marcus Huibers|שם=Psychological treatment of generalized anxiety disorder: A meta-analysis|כתב עת=Clinical Psychology Review|כרך=34|עמ=130–140|שנת הוצאה=2014-03-01|doi=10.1016/j.cpr.2014.01.002|קישור=http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0272735814000038}}}}
 
== אבחנה מבדלת{{הערה|שם=הערה מספר 20170823054615:0}} ==
== טיפול ==
=== פסיכותרפיה ===
גישת ה[[טיפול פסיכולוגי|טיפול הפסיכולוגי]] המתאימה ביותר להפרעה, על פי המחקרים, היא גישה [[טיפול התנהגותי וקוגניטיבי|התנהגותית- קוגניטיבית]], תמיכתית ומכוונת [[תובנה]].{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Pim Cuijpers, Marit Sijbrandij, Sander Koole, Marcus Huibers|שם=Psychological treatment of generalized anxiety disorder: A meta-analysis|כתב עת=Clinical Psychology Review|כרך=34|עמ=130–140|שנת הוצאה=2014-03-01|doi=10.1016/j.cpr.2014.01.002|קישור=http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0272735814000038}}הערה1}} כפי הנראה לטיפולים אלו יתרונות לטווח ארוך וקצר. הטכניקות המרכזיות בהן מתרכז הטיפול ההתנהגותי הן [[טכניקת הרפיה|טכניקות הרפיה]] ו[[ביופידבק]]; ממצאים מחקריים לגביהן הצביעו על יעילות בטיפול. פסיכותרפיה מוכוונת תובנה מתמקדת בחשיפת הקונפליקטים ה[[תת מודע]]ים וזיהוי כוחות ה[[המודל הסטרוקטורלי#"האגו" (האני)|אגו]], אך עדיין חסרים מחקרים מבוקרים המאששים את יעילותו של טיפול זה לבדו.{{הערה|שם=הערה מספר 20170823054615:1}}
 
במקביל לפסיכותרפיה, נראה כי רוב הסובלים מ-GAD חווים שיפור ניכר בחרדה כאשר ניתנת להם האפשרות לדון בבעיה עם איש מקצוע [[אמפתיה|אמפתי]]. לעתים בתהליך זה ניתן לזהות את המצבים החיצוניים המעוררים את החרדה, ולנסות בעזרת האדם ומשפחתו להוריד את הלחצים בסביבה.