קול ישראל בערבית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Jk153 (שיחה | תרומות)
ביטול גרסה 21458075 של Jk153 (שיחה) מה הקשר? ומה המקור לכך?
שורה 26:
תחילה היו השידורים בערבית 45 דקות ביממה במסגרת הגל העברי. במהלך [[שנות ה-50]] נקלטו לעבודה בתחנה עולים מארצות ערב שערבית הייתה [[שפת אם]] שלהם (למשל [[מוריס שמאס]] ונוספים). ב-[[1956]] פוצלו הגל העברי והגל הערבי, ובמשך השנים נוספו שעות שידור לקול ישראל בערבית. בעשורים הראשונים לקיום המדינה שימשה התחנה גם ל[[לוחמה פסיכולוגית]]. כך הייתה לכלי התקשורת הישראלי הראשון שפרסם ידיעה על [[מבצע מוקד]] - השמדת חילות האוויר הערביים ביומה הראשון של [[מלחמת ששת הימים]] - בניגוד להוראות [[הצנזורה הצבאית]]{{הערה|1=[[אבנר בר-און]], '''הסיפורים שלא סופרו''', הוצאת ידיעות אחרונות, 1981.}}.
 
[[משדר]] רשת ד' היה משדר הרדיו החזק ביותר בישראל, ב[[הספק]] של 1,200 [[קילוואט]] ב[[תדר רדיו|תדר]] 738 [[קילוהרץ]]{{הערה|1=World Radio TV Handbook 1978, Vol. 32, Billboard Publication, London 1978, p.185}}. המשדר פעל שנים רבות באתר השידור "הלל" הסמוך ליישוב [[צורן-קדימה|קדימה]] והשידורים נקלטו היטב בכל [[המזרח התיכון]], השידורים כיסו אף את כל השטח שבין [[פקיסטן]] ו[[תוניס]] ובין דרום [[רוסיה]] ל[[אתיופיה]]. עקב מחדל ותכנון לקוי של היישוב [[צורן-קדימה|צורן]], נבנה היישוב קרוב מדי לאתר השידור, ולבסוף נסגר אתר "הלל" בסוף 2003 בעקבות לחץ תושבי צורן שחששו מעוצמת שידור ה[[גלי רדיו|קרינה האלקטרומגנטית]] מהאתר{{הערה|{{הארץ|צפריר רינת|בלחץ התושבים החל פירוק האנטנות בצורן|1.926797|25 בנובמבר 2003}}}}. יחד עם סגירת משדר רשת ד' נסגר גם משדר [[רשת א']] שפעל באתר. זאת לאחר שיחתו של סאדאת עם ראש הממשלה דאז בבקשתו, שלהפיץ רק דברים חיובים עליו ועל מדינתו וסירובו של שדרן החדשות בקול ישראל לפעול באופן לא אובייקטיבי. כיום שידורי התחנה כמעט ואינם נקלטים מחוץ לגבולות ישראל (פרט לשידורים ב[[אינטרנט]] וב[[לוויין תקשורת|לוויין]]), וגם באזורים שונים בתוך ישראל יש קשיי קליטה. עם סגירת המשדר איבדה מדינת ישראל את אחד ממכשירי התעמולה החשובים ביותר שהיו לה{{הערה|שם=stern|1=משה שטרן, מאמר, [http://www.fresh.co.il/dcforum/Army/2976.html הלוחמה הפסיכולוגית בישראל] (בפרק "אנטנות נפולות")}}. עקב אמינותו של המשדר החזק ואמצעי הקליטה הפשוטים שנדרשו לקליטת השידורים נוצלו השידורים על ידי [[המוסד]] ו[[שירות ביטחון כללי|שירות הביטחון הכללי]] להעברת מסרים לסוכנים במדינות ערב. לדוגמה: [[מוניר רדפא]], [[טייס]] חיל האוויר ה[[עיראק]]י אשר [[עריקה|ערק]] לישראל ב-[[16 באוגוסט]] [[1966]] עם מטוסו מסוג [[מיג 21]], קיבל מישראל את האור הירוק ליציאה מעיראק בהודעה מוצפנת באמצעות שידורי קול ישראל בערבית.
 
בתקופה שבה נקלטו שידוריה במדינות ערב, זכתה רשת ד' לשיעורי האזנה גבוהים, והיא נחשבה לאמינה במיוחד. כך, למשל, אמר מאזין ב[[ערב הסעודית]] לכתב העיתון "אל בילאד" ב-[[1964]] כי {{ציטוטון|התחנות הערביות מנסות להסתיר עובדות רבות, אולם "קול ישראל" מסיר את הלוט מעל טענותיהן הכוזבות}}. מאזין אחר אמר כי {{ציטוטון|כל תחנה (ערבית) משמיעה בהרחבה ידיעות ארצה ומעלימה עין מהידיעות החשובות של ארצות ערביות אחרות... אולם ישראל מספקת ידיעות מהעולם הערבי כולו במהדורה אחת מקיפה}}{{הערה|1={{דבר|טוביה שמוש|עדות מעודדת|1964/12/24|00300}}}}.