פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 98 בתים ,  לפני שנתיים
מ
סקריפט החלפות (לעתים, אחר כך, –), קו מפריד בטווח מספרים, אחידות במיקום הערות שוליים
{{אין תמונה|גבר}}
'''אלפרד שרמק''' ([[1917]]-[[2008]]) היה [[כירורג]], [[אורולוג]], מנתח כלי דם, [[פרופסור]] לכירורגיה בבית הספר לרפואה של ה[[טכניון]] ,{{הערה|[https://ug.technion.ac.il/Catalog/Catalog-2007/Catalog-Pdf/232.pdf הפקולטה לרפואה ע"ש רות וברוך רפפורט]רפואה 27 - תכנית לימודים}} [[מנהל מחלקה (רפואה)|מנהל מחלקה]] כירורגית ב' וכירורגית כלי דם{{הערה|[https://sites.google.com/site/rambam2015/home/hystwryh דף הבית בית חולים רמב"ם - היסטוריה ]}} ב[[רמב"ם - הקריה הרפואית לבריאות האדם|בית החולים רמב"ם]], מנהל האגף הכירורגי בבית החולים רמב"ם, מראשוני העוסקים בתחום [[כירורגיית כלי דם]] ב[[ישראל]].
 
==ביוגרפיה==
 
שרמק נולד ב- [[1917]] לוילהלםלווילהלם ולצ'ציליה (לבית שיוביץ), אח לרודולף {{הערה|[https://www.myheritage.co.il/names/אלפרד_שרמק אתר myheritage] אלפרד שרמק}} ב[[טשין]], [[צ'כיה]]. שרמק סיים את בחינות הבגרות ב-[[1936]], והתקבל לבית ספר לרפואה ב[[פראג]].
 
פלישת [[גרמניה|הגרמנים]] ל[[חבל הסודטים]] קטעה את לימודי הרפואה שלו, ובשנת [[1939]] נמלט עם משפחתו למחנה עבודה רוסי ב[[הרי אורל]], משם נמלטה המשפחה ל[[סמרקנד]] במרכז [[אסיה]]. עם סיום [[מלחמת העולם השנייה]], שב שרמק ב-[[1946]] לעיר הולדתו טשין ובעזרת [[המוסד לעלייה ב']] הגיע ל[[וינה|ווינה]], שם סיים את לימודי הרפואה. בשנת [[1950]] קיבל שרמק דיפלומה.
 
שרמק התחתן עם מונה, ובהמשך נולדה הבת נעמי.
 
בשנת 1950 עלה שרמק ל[[מדינת ישראל]], באניה גלילה. שרמק התחיל את עבודתו במחלקה הכירורגית בבית החולים רמב"ם, בהנהלתו של הפרופ' [[דוד ארליק]].{{הערה|[http://www.israel-surgery.org.il/erlich_memorial.pdf דברים לזכרו של פרופ' דוד ארליק מאת תלמידו פרופ' אלפרד שרמק]}}. תחילה התגורר ב[[מחנה עולים|מחנה העולים]] כורדני ב', ובהמשך התגוררה משפחתו שנים רבות בחדר קטן בבית החולים.{{הערה|[http://www.misham.org/uploads/Amnon/Medic/MedicAllPages.pdf ילקוט הפרסומים, 556, 16 בספטמבר, 1957] עמוד 1406, אלפרד שרמק, מען: חיפה, בת גלים, בי"ח ממשלתי רמב"ם, מספר רשיון 2611}}
 
בשנים [[1956]] - [[1957]] עסק בפיתוח [[אנגיוגרפיה]], אשר בוצעה על ידי כירורגים, ולא על ידי [[רדיולוגיה|רנטגנולוגים]]. שרמק פיתח מערכת מאולתרת לבצוע אאורטוגרפיה טרנס לומברית עם מחט ענקית.{{הערה|שם=הספד|1=[http://www.israel-surgery.org.il/prof_shermak.pdf הספד לזכרו של הפרופ' אלפרד שרמק ט' כסלו תש"ס]}}
 
שרמק סיים 3 סוגי התמחויות : בכירורגיה כללית, באורולוגיה ובכירורגית כלי-דם.
 
בפברואר [[1965]] בוצעה ברמב"ם [[השתלת כליה]] מן המת, לראשונה בישראל על ידי הפרופ' דוד ארליק. עוזרו בניתוח היה שרמק. .{{הערה|{{דבר|עמוס כרמלי|כליית אדם מת - הצילה אשה ממוות|1966/02/01|00221}}}}. לאחר מכן, נשלח שרמק ל[[ארצות הברית]] להשתלם בכירורגית כלי דם.
 
בשנים [[1956]] - [[1957]] עסק בפיתוח [[אנגיוגרפיה]], אשר בוצעה על ידי כירורגים, ולא על ידי [[רדיולוגיה|רנטגנולוגים]]. שרמק פיתח מערכת מאולתרת לבצוע אאורטוגרפיה טרנס לומברית עם מחט ענקית.{{הערה|[http://www.israel-surgery.org.il/prof_shermak.pdf שם=הספד לזכרו של הפרופ' אלפרד שרמק ט' כסלו תש"ס]}}
 
במהלך השנים התמנה למנהל מחלקה כירורגית ולפרופסור לכירורגיה בבית הספר לרפואה של הטכניון. בתחילת שנות השבעים של [[המאה העשרים]] מונה שרמק למנהל האגף הכירורגי בבית החולים רמב"ם.
 
==פיתוח מהפכני לניתוח ורידים על ידי שרמק==
בעיה של [[קרישת דם]] לאחר ניתוח [[וריד|ורידים]]ים, בעיקר בווריד המרכזי, גרמה לעיתיםלעתים ל[[נמק]] ולצורך בקטיעת גפה. בסוף שנת [[1973]] שרמק הגה רעיון שנלמד אח"כאחר כך בכל העולם. שרמק חיבר [[עורק]] קטן שהזרים דם עורקי לאזור המנותח והסירו רק לאחר שהניתוח התאחה והגפה ניצלה מקטיעה. {{הערה|[https://www.rambam.org.il/RambamInfo/ADAMMagazine/Issueno12072008/Pages/70yearsMaimonidesChapterThreeyearsofmomentumfrom1990to1973.aspx פיתוח מהפכני לניתוח ורידים על ידי שרמק ]רמב"ם - 70 שנה לרמב"ם - פרק שלישי "שנים של תנופה" 1973-1990}}
 
==לקריאה נוספת==
* [https://www.rambam.org.il/RambamInfo/ADAMMagazine/Issueno10022008/Pages/SpecialProjectFor70YearsToRambam.aspx "היינו ציונים" - דור הראשונים - פרופ' אלפרד שרמק] (פרויקט מיוחד לרגל 70 שנה לרמב"ם: פרק ראשון 1938-19521938–1952)
 
* [http://www.israel-surgery.org.il/history.asp פרופ' אלפרד שרמק - מאבות הכירורגיה הישראלי] (אגוד הכירורגים בישראל)
 
* [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/?term=schramek+a ממחקריו של שרמק] (באתר PubMed)