עברות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור למיכאל דק |
|||
שורה 17:
עם מינוי [[אלוף|אלופי]] [[צה"ל]] בתקופת [[ההפוגה הראשונה]], דרש בן-גוריון מכל האלופים לעברת את שמם.{{הערה|וראו הודעה בעיתון "[[דבר (עיתון)|דבר]]" מיום ההשבעה של צה"ל, המונה את שמות מפקדי הצבא, כאשר שמם המקורי (הלועזי) מופיע בסוגריים: {{דבר||ואלה שמות המפקדים הראשיים|1948/06/28|00106}}.}} מפקד ה[[פלמ"ח]], האלוף יגאל פייקוביץ', לא התייחס לרעיון העברות ברצינות ולא העביר שם עברי למתכנני טקס הענקת הדרגות. עם הגיעו לטקס, הוברר לו כי דוד בן-גוריון החליט לעברת את שמו ליגאל הגלעדי מבלי לשאול את פיו; הוא לא אהב את השם, והחליט לשנותו ל[[יגאל אלון]]. ב-[[1955]] קבע בן-גוריון כ[[שר הביטחון]] כי רק אנשי צבא בעלי שמות עבריים יוכלו לייצג את צה"ל בחו"ל.{{הערה|{{דבר||רק בעלי שמות עבריים ייצגו את צה"ל בחו"ל|1955/06/19|00330}}.}}
עד [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] רווח בצה"ל נוהג שלפיו עם קבלת דרגת [[סגן אלוף]] מעברת מקבל הדרגה את שמו{{מקור}}.
כשנדרש ראש ה[[שב"כ]] השני, איזידור רוט, לשנות את שם משפחתו לשם עברי, בהתאם להנחיות שהיו נהוגות באותה עת בשירות המדינה, הפגין את שנינותו ושינה את שמו ל[[איזי דורות]], וכך ציית להוראה מבלי ששמו יישמע אחרת. דרך אחרת, ששימשה את מי שרצה לשמור על שמו המקורי אך נאלץ לציית להוראה להחלפת השם, היא שימוש בשם כפול - השם המקורי והשם החדש.
בשלב מסוים{{דרושה הבהרה|מתי?}} נפסקה הפניית דרישה זו לעובדי השירות הציבורי.
בקרב עולי [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] רווח המנהג לעברת את שמם, פעמים רבות ניתן לעולים שם עברי על ידי הגורמים שטיפלו בקליטתם. פֶרֶנץ קישהונט, למשל, קיבל מפקיד [[הסוכנות היהודית]] את השם [[אפרים קישון]]. לדברי קישון, פקיד הסוכנות שאל אותו לשמו, וכאשר נענה "פרנץ" אמר: "אין דבר כזה", ורשם "אפרים", וכך עשה גם ביחס לשם משפחתו.
| |||