סלאבוניה – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Croatia-Slavonia.png|שמאל|ממוזער|160px|מיקומה של סלבוניהסלאבוניה במזרח קרואטיה]]

[[קובץ:Slavonski grb.png|שמאל|ממוזער|250px|סמל סלבוניהסלאבוניה - מופיע גם בסמל קרואטיה (שני מימין) בין חמשת סמלי האזורים ההיסטוריים של המדינה]]

'''סלבוניהסלאבוניה''' (ב[[קרואטית]] '''Slavonija'''; ב[[סרבית]] '''Славонија'''; ב[[הונגרית]] '''Szlavónia''') הוא [[חבל ארץ]] היסטורי וגאוגרפי במזרח [[קרואטיה]], הגובל בחלקו בנהרות [[דראווה]] מצפון, [[סאווה]] מדרום וב[[דנובה]] ממזרח. סלבוניהסלאבוניה הוא בעיקרו חבל ארץ מישורי, המהווה את המשכו הדרומי של [[המישור הפאנוני]], אך במרכזו ומערבו משתרעים מספר טורי גבעות ששיאם בהר פפוק (Papuk) שגובהו 984 מטר.

תושביה הידועים הראשונים של סלבוניהסלאבוניה היו הפאנונים, שבט המקורב ל[[אילירים]]. החל ב[[המאה ה-4 לפנה"ס|מאה ה-4 לפנה"ס]] פלשו שבטים [[קלטים]] לאזור ובשנת 9 לפנה"ס השתלטו עליו ה[[רומאים]], ושייכו אותו בשנת 9 לספירה ל[[פרובינקיה רומית|פרובינקיה הרומית]] של [[פאנוניה]], שהשתרעה על שטחן של [[אוסטריה]], קרואטיה, [[הונגריה]], [[סרביה]], [[סלובניה]], [[סלובקיה]] ו[[בוסניה והרצגובינה]]. מקור השם פאנוניה במילה ה[[אילירית]] שמשמעה "ביצה", "מים" או "רטיבות".

ב[[המאה ה-7|מאה ה-7]] הוקמה בסלבוניהבסלאבוניה מדינה סלבית שסופחה בשנת [[925]] ל[[ממלכת קרואטיה]]. ב-[[1027]] נכבשה סלבוניהסלאבוניה על ידי ההונגרים שהפכוה למחוז (Banovina, בנובינה) ב[[ממלכת הונגריה]]. סלבוניהסלאבוניה אוחדה שוב עם ממלכת קרואטיה לקראת סוף [[המאה ה-11]] למשך זמן קצר, ולאחר מכן שוב קיבלה על עצמה את עולה של הונגריה. עם זאת, במשך השנים חלה נסיגה במעמדה של ההגמוניה ההונגרית באזור, וסלבוניהוסלאבוניה התקרבה אל ממלכת קרואטיה, אך ב[[המאה ה-13|מאה ה-13]], כאשר חולקה קרואטיה לשני מחוזות נפרדים (קרואטיה וסלבוניהוסלאבוניה), נותרה סלבוניהסלאבוניה מקורבת יותר להונגריה. שני המחוזות נשלטו על ידי שני [[באן|באנים]] שונים, ורק ב-[[1476]] אוחדו שתי המשרות לאחת.

עם פלישת ה[[האימפריה העות'מאנית|עות'מאנים]] להונגריה והשמדת צבאה ב[[קרב מוהאץ']] ב-[[1526]], הזמין הפרלמנט הקרואטי את [[בית הבסבורג]] לפרוש את חסותו על קרואטיה, אך לאחר סדרה של מספר קרבות השתלטו העות'מאנים על סלבוניהסלאבוניה כולה.

במסגרת [[הסכם קרלוביץ]] מ-[[1699]] קיבל בית הבסבורג את השליטה על האזור לידיו, שהיה בו זמנית לחלק מממלכת הונגריה וממלכת קרואטיה. בתקופה זו גדל שטחה של היחידה המנהלית של סלבוניהסלאבוניה לכיוון מזרח, באופן התואם את שטחה כיום. מאידך רצועת השטח שבדרום סלבוניהסלאבוניה, אשר השתרעה לאורך קו הגבול עם האימפריה העות'מאנית, נחשבה ליחידה מנהלית נפרדת שנודעה כ"חזית הצבאית הסלבוניתהסלאבונית". לפי מפקד אוסטרי מ-[[1790]] מנתה אוכלוסיית סלבוניהסלאבוניה (שכללה גם חלקים מ[[וויוודינה]] שבסרביה של ימינו), 280,000 איש מהם 46.8% סרבים, 45.7% קרואטים, והיתר הונגרים וגרמנים.

במהפכה ששטפה את [[אירופה]] ב-[[1848]], חברה סלבוניהסלאבוניה לקרואטיה בהנהגתו של הבאן [[יוסיף ילאצ'יץ']], אך שנה לאחר מכן שוב הוכרו שני המחוזות כיחידות מנהליות נפרדות באימפריה ההבסבורגית. הסדר זה היה בתוקף משך 20 שנה עד [[1868]] עת שוב אוחדו שני המחוזות ל[[ממלכת קרואטיה-סלבוניה]] שהייתה לחלק מהונגריה במסגרת האימפריה של [[אוסטרו-הונגריה]]. סמוך לאחר מכן, ב-[[1881]], אוחדה החזית הצבאית של סלבוניהסלאבוניה לתוך ממלכת קרואטיה-סלבוניהסלאבוניה, ומצב דברים זה נותר בעינו עד לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] ופירוקה של אוסטרו-הונגריה.

[[קובץ:Austro-Hungary 1914.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ממלכת קרואטיה סלבוניה-סלאבוניה כחלק מהונגריה בתקופת האימפריה האוסטרו-הונגרית]]

ב-[[1 בדצמבר]] [[1918]] הייתה סלבוניהסלאבוניה לחלק מ[[ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים]]. בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]] הייתה חלק מ[[המדינה העצמאית של קרואטיה]] (Nezavisna Država Hrvatska, NDH) שנשלטה בידי ה[[אוסטאשה]], ולאחריה הייתה לחלק מ[[יוגוסלביה]].

באפריל [[1991]] הכריזו הסרבים בקראינה על כוונתם לפרוש מקרואטיה אם זו תכריז על עצמאותה. חודשיים לאחר מכן, ב-[[25 ביוני]] 1991, הכריזה קרואטיה על עצמאותה, ובאוגוסט של אותה שנה הפך הסכסוך למלחמה מלאה. צבא העם של יוגוסלביה (Jugoslovenska narodna armija) פלש לקרואטיה תוך שהוא מרכז חלק עיקרי במאמץ המלחמתי בסלבוניהבסלאבוניה. העיר ווקובר במזרח סלבוניהסלאבוניה הושמה במצור ונכבשה לאחר שלושה חודשים, ב-[[18 בנובמבר]] 1991. ב-[[19 בדצמבר]] 1991 הכריזו הסרבים בקראינה על עצמאותם והקימו את [[הרפובליקה הסרבית של קראינה]], בין היתר בחלקים ממזרח ומערב סלבוניהסלאבוניה. בחודש ינואר [[1992]] הושגה הפסקת אש והכוחות הלוחמים התבצרו לאורך קו החזית, כאשר צבא יוגוסלביה מחזיק בחלקה המזרחי של סלבוניהסלאבוניה. המלחמה בשטחה של יוגוסלביה לשעבר עברה בעיקר לתחומי בוסניה והרצגובינה, אך פעילויות לחימה בהיקף קטן נמשכו גם בתחומי סלבוניהסלאבוניה וקרואטיה. ב-[[1995]] פתח הצבא הקרואטי בשתי מתקפות - [[מבצע ברק (קרואטיה)|מבצע ברק]] שבמהלכו שוחררה מערב סלבוניהסלאבוניה ו[[מבצע סערה]] שהופנה בעיקר כנגד יתר השטחים שהוחזקו על ידי הרפובליקה הסרבית של קראינה. המלחמה הסתיימה בסופה של אותה שנה אך החלק המזרחי של סלבוניהסלאבוניה הושב לקרואטיה רק ב-[[1998]].

קובץ:Slavonia01.png|סלבוניהסלאבוניה (צהוב) והחזית הצבאית של סלבוניהסלאבוניה (ירוק) ב-1751

קובץ:Slavonia02.png|סלבוניהסלאבוניה (צהוב) והחזית הצבאית של סלבוניהסלאבוניה (ירוק) ב-1849

האזור מתחלק בין שבעה ממחוזות בקרואטיה ואוכלוסייתו עמדה בשנת [[2001]] על 781,454 איש. רובה של אוכלוסיית סלבוניהסלאבוניה היא קרואטית (בין 78% ל-94% במחוזות השונים) והקבוצה השנייה בגדולה היא ה[[סרביה|סרבים]] (6.5% עד 15%). בנוסף מתגוררים באזור [[הונגריה|הונגרים]], [[אלבניה|אלבנים]], [[גרמניה|גרמנים]], [[איטליה|איטלקים]], ו[[צוענים]], וכן יש בו ייצוג כמעט לכל לאום [[סלאבים|סלאבי]]. העיר הגדולה בסלבוניהבסלאבוניה היא [[אוסייק]] שמנתה 114,616 תושבים בשנת 2001. ערים גדולות נוספות הן [[סלבונסקי ברוד]], [[וינקובצי]], [[ווקובר]] ו-[[ג'קובו]] הידועה בעיקר בזכות הקתדרלה שלה.

סלבוניהסלאבוניה היא בעיקרה חבל ארץ חקלאי והגידולים העיקריים הם [[חיטה]] ו[[תירס]]. הענף השני בחשיבותו לאחר החקלאות הוא ענף עיבוד המזון. האזור, ובמיוחד חלקו המזרחי, טרם התאושש לחלוטין מנזקי מלחמת העצמאות של קרואטיה ומהכיבוש הסרבי.