הרצחת וגם ירשת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 17:
 
ניתן לבצע הקבלה של הדבר לחוק המקראי והתלמודי על פיו לא עונשים את האדם בעונש כפול. כך למשל, אדם שעשה מעשה שיש בו מוות וגם תשלום ממוני, כמו למשל רציחת אדם תוך כדי הריסת רכושו, אם עונשו מוות – יהיה פטור מהעונש הממוני הקל. עם זאת, אין מדובר בפירוש רווח לדעת רוב החוקרים, אשר רואים בביטוי "הרצחת וגם ירשת" כדברי תוכחה, ולא כשאלה משפטית ו/או דברים הבאים לסנגר על הרוצח בניסיונו לרשת את הקורבן{{הערה|[[המצודות|מצודת דוד]], [[אליאב שוחטמן]], [http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/302-2.htm "הרצחת וגם ירשת?!"], אתר דעת}}.
 
==בחוק==
בתי משפט השתמשו בביטוי לנמק שלילת זכות של אדם בגלל עוול שעשה. בפסק דין Riggs v. Palmer{{אנ|Riggs v. Palmer}} במדינת ניו יורק נקבע שנכד שרצח את סבו לא יירש אותו, למרות הוראות הצוואה של הסב. בישראל, נימק השופט [[מישאל חשין]] את הסירוב לאפשר לאדם לגדל את בנו שנולד לו מקטינה בניגוד לחוק, תוך שימוש בביטוי "הרצחת וגם ירשת?"{{הערה|[www.nevo.co.il/Psika_word/elyon/PADI-P-3-133-L.doc ע"א 3798/94]}}
 
== לקריאה נוספת ==
* {{פרידמן|הפרק "הרצחת וגם ירשת", עמ' 145-101}}.
* יעקב שפירא, [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/...1BC4.../375.rtf ושוב על "הרצחת וגם ירשת?"], באתר של [http://index.justice.gov.il/Units/MishpatIvri/GilyonotParasha/Pages/gilyonot.aspx גליונות על פרשת השבוע], משרד המשפטים (שנת תש"ע)
 
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}