|
|
|
==המשבר והשפעתו==
ב-11 בחודשבאוגוסט 1998 צנח שוק המניות, והמסחר בו הופסק זמנית; ב-14 בחודש כינס הנשיא ילצין את הפרלמנט למושב חירום. הבועה התפוצצה ב-[[17 באוגוסט]] [[1998]] כאשר הכריזה ממשלת רוסיה על אי יכולת לעמוד בחובותיה, דהיינו פשטה את הרגל. הממשלה הודיעה על דחיית פירעון חוב הציבורי החיצוני ל-90 ימים. למשבר הייתה השפעה עצומה על הכלכלה ועל אזרחי רוסיה: אנשים איבדו את כל [[חיסכון|חסכונותיהם]], מעמד הביניים נמחק ואנשים רבים נסחפו אל מתחת ל[[קו העוני]], הממשלה עצרה תשלומי משכורות, [[פנסיה|פנסיות]] וחובות, ה[[אבטלה]] זינקה, ו[[תקציב המדינה|תקציב הממשלה]] קטן בצורה משמעותית ולא ענה על תשומות וצרכים חשובים ([[צבא|הגנה]], [[חינוך]], [[בריאות]] ו[[רווחה]]). ההכנסה הממוצעת במשק צנחה ובעקבותיה גם הצריכה, דבר שהוביל לקיטון משמעותי בהכנסות האוצר ממסים. עובדה זו הגדילה את הגרעון התקציבי. כורי ה[[פחם]] שנפגעו מהמשבר חסמו חלקים של [[הרכבת הטרנס-סיבירית]], ולמעשה חצו את המדינה לשניים. המשבר הפיננסי הוביל לירידה חדה ב[[השקעה|השקעות]] במדינה ולבריחת [[הון]] מסיבית, כיוון שמשקיעים רבים איבדו את כספם בהשקעה ברוסיה. המשבר פגע קשות בגישתה של רוסיה לשווקים בינלאומיים.
השפעת המשבר הפיננסי חרגה מגבולות הכלכלה והגיעה גם לפוליטיקה. נשיא רוסיה באותה תקופה, [[בוריס ילצין]], פיטר את הממשלה ארבע פעמים במהלך שנת [[1999]].
|
