פרויקט הלביא – הבדלי גרסאות

==מאפייני המטוס==

על-פי יצרן המטוס היה ייחודו של הלביא בשילוב המיוחד של מטוס בעל גודל פיזי קטן, המכיל מערכות מתוחכמות ועתירות [[תוכנה]]; המטוס נשלט על ידי מערכת [[טוס על חוט]] משוכללת ומתקדמת. תצורה [[אווירודינמיקה|אווירודינמית]] חדישה הקנתה למטוס כושר תמרון מעולה, ומערכות [[אוויוניקה]] פורצות דרך שילבו ציוד בדיקה אוטומטי להקלת תחזוקת המטוס. מנוע הלביא אמור היה להיות מנוע חדיש שטרם נוסה מתוצרת [[פראט אנד ויטני]] (PW1120){{הערה|מנוע זה פותח ממנוע ה-F-100, מנוע מטוסי הקרב F-15 ו-F-16. מנוע זה הניע גם את פרויקט הסופר פנטום של [[התעשייה האווירית לישראל|התעשייה האווירית]], בו הושתל מנוע אחד כזה במטוס פנטום. ראו [[:en:Pratt & Whitney PW1120|בערך באנגלית]].}} ונועד לאפשר למטוס [[יחס דחף-משקל]] אידאלי. המטוס תוכנן בעזרת [[טייס|טייסי קרב]] של חיל האוויר, וניתנה תשומת לב רבה ל[[ארגונומיה|הנדסת האנוש]] שבו; מרכיב חשוב בתא הטייס הייתה [[תצוגה עילית]] גדולה במיוחד. הלביא נועד להחליף את מטוס ה[[A-4 סקייהוק|סקייהוק]] שהתיישן, את מטוס ה[[כפיר (מטוס)|כפיר]] ואת חלק ממטוסי ה[[מקדונל דאגלס F-4 פנטום|פנטום]]; הלביא אמור היה להיות מטוס קרב רב-משימתי, כדוגמת מטוס ה-[[F-16 פייטינג פלקון]], ואף להיות טוב ממנו{{הערה|דני שלום: 50 שנות עליונות אווירית. כנרת, בית הוצאה לאור, 1998. עמ' 178 - 179.}}.

 

==שיקולי תכנון וקבלת החלטות==

 

==פיתוח==

[[אב טיפוס|אב הטיפוס]] של הלביא טס לראשונה ב-[[31 בדצמבר]] [[1986]]. את המטוס הטיס טייס הניסוי מנחם שמול. אב הטיפוס השני היה משופר מהדגם מהראשון, והותקנו בו בידון גחון, צינור מיוחד לתדלוק אווירי ומספר מערכות אוויוניקה שלא הופעלו בדגם הראשון. טיסת המבחן הראשונה שלו בוצעה ב-[[8 בינואר]] [[1987]]{{הערה|יובל לישראל מאת חיים יבין- בתאריך הנקוב}}.