יוזף ברויר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 1:
{{מפנה|יוזף ברויאר|יוסף ברויאר}}
[[קובץ:Jozef Breuer, 1877.jpg|שמאל|ממוזער|200px|יוזף ברויר (1877)]]
'''יוֹזֶף בְּרוֹיֶר''' (ב[[גרמנית]]: '''Josef Breuer''';{{כ}} [[15 בינואר]] [[1842]] - [[20 ביוני]] [[1925]]) היה [[רופא]] [[אוסטרי]] ממוצא [[יהודי]]. פרסומו נבע בין היתר מעבודתו המשותפת עם תלמידו [[זיגמונד פרויד]] - "[[מחקרים בנושא היסטריה]]". במחקר זה גולל את מסכת הטיפול במטופלת מפורסמת שלו בשם [[ברתה פאפנהיים]] שכונתה, כדי לשמור על פרטיותה, [[אנה או]]. יש הטוענים, ביניהם פרויד עצמו, כי שיטת הטיפול החדשנית בה השתמש ברויר, "טיפול בדיבור", הניחה את היסוד לשיטת ה[[פסיכואנליזה]].
שורה 6:
פאפנהיים הגיעה אל ברויר כשהיא לוקה ב[[תסמין|תסמינים]] שונים כ[[שיעול]] טורדני, עייפות, [[שיתוק]] של הגפיים הימניות ושרירי ה[[צוואר]], [[מצב רוח|מצבי רוח]] משתנים, הפרעות ב[[ראייה]], ב[[שמיעה]] וב[[דיבור]].
כושר דיבורה התדרדר כך שבשלב מסוים עברה לדבר [[אנגלית]] בלבד. אבחונו של ברויר היה כי מדובר ב[[היסטריה נשית]], כלומר בתסמינים פסיכוסומטיים. במהלך טיפולו של ברויר הוא שוחח ארוכות עם החולה, שיחות שבמהלכן היא תיארה בפניו את כל המתחולל במוחה (תהליך שכונה על ידי המטופלת "ניקוי ארובות"). ברויר גילה כי כאשר הצליח להגיע לשורש הבעיה, כלומר הסיבה הבלתי מודעת שהביאה להתהוות סימפטום זה או אחר - השתפר מצבה של ברתה.
בשנת [[1882]] הפסיק ברויר
הספר "[[כשניטשה בכה]]" מאת [[ארווין יאלום]] מתאר פגישות דמיוניות בין ברויר ל[[פרידריך ניטשה]], בהן הוא מתאר לפניו את פרטי המקרה באריכות.
==לקריאה נוספת==
* זיגמונד פרויד, [[יוזף ברויאר]], '''מחקרים בהיסטריה (1893–1895)''' (תרגום מגרמנית: מרים קראוס; עורך: דרור גרין), צפת: ספרים, 2004.
| |||