אבנר חודורוב – הבדלי גרסאות

חודורוב הצטרף ללהקת משינה ב-[[1986]], לסיבוב ההופעות שליווה את [[משינה (אלבום)|אלבום הבכורה של הלהקה]], שבו לא השתתף. שירה הראשון של משינה שבו השתתף היה "היא התווכחה איתו שעות", שהוקלט לאחר יציאת האלבום הראשון. חודורוב התקבל להופעות הלהקה על תקן של נגן שכיר, אך בעקבות שילובו בלהקה הוא הפך לחבר מן המניין בה החל מאלבומה השני, שיצא ב-[[1987]]{{הערה|דרור נחום (עורך), '''עסקי הרוקנ'רול''', פרק 4: 1987 - האם המציאות עשתה תכסיס, זברה תקליטים, 2010}}. חודורוב הצטרף למשינה כקלידן, אך צירופו ללהקה אפשר את שילובו של כלי נגינה נוסף, סקסופון, שבו הוא מנגן בנוסף לקלידים{{הערה|דרור נחום (עורך), '''עסקי הרוקנ'רול''', פרק 3: 1986 - פתאום הטלפון צילצל, זברה תקליטים, 2010}}. אחד מניגוניו המפורסמים ביותר במסגרת משינה הוא בסקסופון בשיר "ריקוד המכונה", שנכלל באלבומה של הלהקה "[[גבירותי ורבותי: משינה]]". השיר זכה בתואר "שיר השנה" ב[[מצעד הפזמונים העברי השנתי]] של [[רשת ג']] לשנת [[תשמ"ט]], והוא השיר האינסטרומנטלי היחיד שזכה בתואר זה.

 

 

לאחר פירוק משינה הצטרף חודורוב ביחד עם חברו ללהקה מייקל בנסון לצוות הנגנים בהופעותיו של [[יהודה פוליקר]]. ב-[[1997]] השתתף בהפקה המוזיקלית באלבום הבכורה של יובל בנאי, וב-[[1998]] בהפקת קולות הרקע באלבומם של [[שלומי ברכה]] ו[[רמי פורטיס]] "[[רץ על הקצה]]", וכן בעיבודי מספר שירים באלבומו של [[בן ארצי]] "חיים משל עצמי". עוד באותה שנה הפיק מוזיקלית את המופע "[[פעמוני היובל]]". בשנת [[2000]] הפיק את אלבומה של [[נורית גלרון]] "להתראות מתוק", וב-[[2002]] את אלבומה של [[לאה שבת]] "חמניות מול השמש".