אגדה (יהדות) – הבדלי גרסאות

בשימוש הרווח "אגדות חז"ל" הן כל החומר ב[[ספרות חז"ל]] שאינו [[הלכה]] למעשה: הדרכות מוסר, דברי הגות וחכמה, סיפורים ומשלים. אולם, ב[[לשון חז"ל]] המונח "אגדה" (או "הגדה") מתייחס לסוגה מסוימת מאד: עיון בפסוקי ה[[מקרא]] שאין בהם הלכה למעשה.{{הערה|1=רבי [[שמואל הנגיד]], "מבוא התלמוד": "הגדה – הוא '''פירוש''' שיבוא בתלמוד על שום עניין שלא יהיה מצווה, זו היא הגדה", ובהמשך: "מה שפירשו בפסוקים". [[רשב"ם]] בבבא בתרא קלד, א', ד"ה הגדות: "'''מדרשי פסוק''', כגון תנחומא ובראשית רבה ויקרא רבה". תוספות ה[[רא"ש]] נדרים, ל"ה, ב': "אגדות – דברי חכמים שהסמיכום על הפסוקים". [[שולחן ערוך הרב]], הלכות תלמוד תורה, קונטרס אחרון, פרק ג': "דרשות הפסוקים שאינן פירוש התרי"ג מצות, והן ההגדות".}}

 

 

לפיכך, ספרי ה"אגדה" נסדרו על-פי ספרי המקרא.{{הערה|1=ירושלמי כלאים, ט', ג': "ספר [[תהלים|תילים]] אגדה". ירושלמי הוריות, ג', ד': "וכל אגדתא פשטית ליה [=כל האגדות הסברתי לו] חוץ מ[[משלי]] ו[[קוהלת]]".}} "רבנן דאגדתא" או "בעלי הגדה" הם החכמים שעסקו בהרחבה בפירוש פסוקי המקרא, ומי שהתקשה בהבנתו של פסוק מסוים היה פונה אליהם.{{הערה|1=בראשית רבה, פרשה י"ב, י': "[[רבי יהודה נשיאה|רבי יודא נשיאה]] שאליה [[רבי שמואל בר נחמני|לרבי שמואל בר נחמן]], אמר: מפני ששמעתי עליך שאתה '''בעל הגדה''', מאי דכתיב 'סולו לרוכב בערבות' (תהלים, ס"ח, ה')". בראשית רבה, פרשה צ"ד, ה': "ויזבח זבחים לאלהי אביו יצחק, אמר רבי יהושע בן לוי: חזרתי על כל '''בעלי אגדה''' שבדרום שיאמרו לי פסוק זה, ולא אמרו לי". איכה רבה, פרשה ג', ס': "[[רבי חלבו]] שאל את רבי [[שמואל בר נחמן]], אמר לו: מפני ששמעתי עליך שאתה בעל אגדה, מהו דין דכתיב 'סכותה בענן לך מעבור תפלה' (איכה, ג', מ"ד)".}} המומחים שבהם גיבשו כללים מיוחדים להבנת המקרא.{{הערה|1=ילקוט שמעוני פרשת וירא רמז צב: "כל מקום שאתה מוצא דבריו של [[רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי]] באגדה - עשה אזנך כאפרכסת. בל"ב מדות האגדה נדרשת...", כלומר, שלושים ושניים כללים להבנת פסוקי המקרא.}}