דמות מקראית – הבדלי גרסאות

בראי ה[[ביקורת המקרא|מחקר]], דמויות רבות בספרי המקרא הראשונים נתפסות כ[[דמות מיתולוגית|דמויות מיתולוגיות]]. כך למשל, [[סיפורי האבות]] נחשבים כיום על ידי מרבית החוקרים למשוללי בסיס היסטורי.{{הערה|1=William G. Dever, [https://books.google.co.il/books?id=6-VxwC5rQtwC&lpg=PA98&hl=iw&pg=PA98#v=onepage&q&f=false ''What Did the Biblical Writers Know and When Did They Know It? What Archaeology Can Tell Us about the Reality of Ancient Israel''], Grand Rapids, MI: Eerdmans, 2001, p. 98}} עם זאת יש שהצביעו על ממצאים ארכיאולוגייםארכאולוגיים מהעיר [[אבלה|אֶבְּלָה]], בהם נמצאו השמות עבר-אום (עבר?), אב-ר-אום (=אברם/אברהם?), איס-ר-איל(-ום) (=ישראל?) וא-ס-או (=עשו?). כמו כן נעשו ניסיונות לזהות אישים המוזכרים בכתבים מ[[מצרים העתיקה]] עם דמויות מקראיות מתקופה זו, כמו [[יוסף]] ו[[פרעה (דמות מקראית)|פרעה]].

רבות מהדמויות הראשיות במקרא הם [[נביא]]ים. במשך תקופה של מאות שנים התנ"ך מתאר שרשרת של נביאים ובני נביאים שמשתלבים בהנהגה של ישראל באופן כזה או אחרכלשהו. [[משה]] נחשב לגדול נביאי ישראל, שכמותו לא קם עוד, ובנוסף היה מייסד עם, מחוקק ומנהיג פוליטי. מבין שאר הנביאים, ישנם מכתירי מלכים כמו [[שמואל]], ישנם [[שופט (תנ"ך)|שופטים]] כמו [[דבורה הנביאה|דבורה]], יש שיועצים למלכים כמו [[חולדה הנביאה]], יש המוכיחים בשער כמו [[אליהו]], [[אלישע]] ו[[עמוס]], ויש החוזים את החורבן כמו [[ישעיהו]] ו[[ירמיהו]]. הנביאים האחרונים היו [[חגי]], [[זכריה (נביא)|זכריה]] ו[[מלאכי]]. רוב הנביאים הקדומים יותר לא השאירו נבואות בכתב, אך האחרונים הותירו כתבים שנשתמרו ונכנסו לתוך התנ"ך כספרי נבואה, ונבואותיהם מכונות [[הנבואה הקלאסית בישראל]].