הבדלים בין גרסאות בדף "הרפורמציה הפרוטסטנטית"

מ
הוספת קישור למעמד הביניים
מ (הוספת קישור למעמד הביניים)
המגמות החדשות הגבירו את הדרישה לרפורמה משמעותית, יחד עם אנטיקלריקליזם. הוגים חדשים החלו להבחין בפער בין ה[[כומר|כמרים]] לקהילתם. לדוגמה, הכמרים לא היו תמיד משכילים במיוחד: כמרים מקומיים לעתים קרובות לא ידעו לטינית, ולכמרים כפריים לרוב לא הייתה הזדמנות לקבל חינוך תאולוגי. בשל הקרקעות הרבות והקשיחות הממסדית של הכנסייה, קשיחות שהכמות המוגזמת של כמרים תרמה לה לא מעט, [[בישוף|בישופים]] רבים למדו [[משפטים]] ולא [[תאולוגיה]], על מנת לקבל הכשרה של מנהלי קרקעות המתמחים ב[[ניהול|אדמיניסטרציה]]. בעוד שהכמרים הדגישו את מצוות הדת, האמינות וה[[כבוד]] של הכנסייה החלה להדרדר, בעיקר בקרב העירוניים המשכילים, ובמיוחד בשל שרשרת ההשפלות ה[[פוליטיקה|פוליטיות]] של הכנסייה, כגון ה[[מעצר]] של האפיפיור [[בוניפקיוס השמיני]] בידי [[פיליפ הרביעי]] מלך [[צרפת]] ו'הגלייתו' ל[[רומא]], [[הקרע המערבי|הקרע הגדול]] והכישלון של הרפורמות הפנים כנסייתיות עליהן הוחלט ב[[ועידה אקומנית|ועידות]] שכונסו לשם כך. במובן מסוים, המערכה של האפיפיור [[ליאו העשירי]] לאיסוף כספים עבור בניית ה[[בזיליקה]] של [[פטרוס|סט. פיטר]] הייתה הגזמה, שגררה לחצים כבדים למכירה של [[אינדולגנציה|אינדולגנציות]] (מחילת [[חטא]]ים) והפכה את המוסדות הכנסייתיים לעוד פחות אהודים בעיני העירוניים.
 
כשהוא מפתח את המושג האוגוסטיני של גאולה על ידי האל בלבד, לקח לותר מההומניסטים את האינדיבידואליזם ואת הרעיון כי כל אדם יכול להיות הכומר של עצמו (גישה שתסתבר כפופולרית, בהתחשב בעלייתו של [[מעמד הביניים]] המשכיל העירוני בצפון אירופה), וכי הסמכות היחידה היא ה[[תנ"ך]]. הלהט הדתי של מרטין לותר היה דומה לזה של המועצות הרפורמתיות (ה[[ועידה אקומנית|וועידות האקומניות]]) של הכנסייה והוא פתח מחדש את הדיון על הגבלת הסמכויות של האפיפיור. בעוד שרעיונותיו קראו להגדרה ברורה של הגבולות בין הכמורה לאדם הפשוט, רעיונותיו עדיין היו רפורמתיים בטבעם. הדעה של לותר, כי האדם אינו מסוגל להיות טוב על פי טבעו, הובילה למחלוקת בינו לבין [[ארסמוס]] ובסופו של דבר להפרדה של הרפורמה הלותרנית מההומניזם.
 
==השפעות דתיות על הרפורמציה==