מפד"ל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אווטאר-מגיל6 (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{מפלגה בישראל
| צבע כותרת = 623963
שורה 16 ⟵ 15:
|התמזגה לתוך=רשימת [[האיחוד הלאומי-מפד"ל]] ואחר כך למפלגת [[הבית היהודי]]
}}
'''מפד"ל - המפלגה הדתית-לאומית''' הייתה [[מפלגה]] [[ישראל]]ית. המפד"ל ייצגה את [[ציונות דתית|הציונות הדתית]] והציבור [[דתיים לאומיים|הדתי הלאומי]]. היא חרתה על דגלה ב[[ציונות]], [[יהדות]], [[תורה]], [[אהבת ישראל (מצווה)|אהבת ישראל]] ובעשורים האחרונים גם ב[[ארץ ישראל השלמה]].
בשנת [[2008]] התמזגה למפלגת [[הבית היהודי]], מפלגה שהייתה אמורה לאגד מספר מפלגות ימין, אך האיחוד נכשל ועם פרישת שאר מרכיביה הפכו מוסדות המפד"ל למוסדות הבית היהודי, גוף שלא נרשם ב[[רשם המפלגות]]. ב-[[2012]] הצטרפה מחדש [[האיחוד הלאומי - תקומה]] לבית היהודי והמפד"ל הפכה למרכיב העיקרי ברשימה. ==מדיניות המפלגה==
שורה 43 ⟵ 44:
=== יחס לצבא ===
בעשורים האחרונים מפד"ל עודדה את בני [[ציונות דתית|הציונות הדתית]] להתגייס ל[[לוחם|שירות קרבי]] ב[[צה"ל]] וראתה את השירות בו כחובה מוסרית ואף כ[[מצווה]]. לשם כך הוקמו עשרות [[מכינה צבאית|מכינות צבאיות]] ו[[ישיבת הסדר|ישיבות הסדר]] המשלבות שירות צבאי עם לימוד תורני, וכן הכשרה של דור המפקדים הבא עם פוטנציאל לקצונה. כיום יש ל"כיפות הסרוגות" נוכחות גבוהה ביחידות הקרביות של צה"ל ובשדרת הפיקוד הזוטר. כמו כן, ב[[מטכ"ל]] ישנם מספר קצינים בכירים חובשי כיפות (כגון האלוף [[אלעזר שטרן]]). למרות התנגדותה ל[[תוכנית ההתנתקות]] המפד"ל כמפלגה התנגדה ל[[סרבנות בישראל|סרבנות]].
== היסטוריה==▼
המפד"ל נוצרה כתוצאה מאיחוד תנועות [[המזרחי]] ו[[הפועל המזרחי]]. ב[[הבחירות לכנסת השלישית|בחירות לכנסת השלישית]] התמודדו המפלגות ברשימה משותפת תחת השם "חזית דתית לאומית", וב-[[1956]] התאחדו סופית והקימו את [[המפד"ל]].▼
עד [[1967]] הייתה המפד"ל מפלגת מרכז וישבה בקואליציה עם [[מפא"י]] ולאחר מכן עם [[המערך]]. תנועת [[גוש אמונים]] השפיעה גם על המפד"ל שהחלה לנקוט בקו יותר דתי ויותר נצי, עקב ההתעוררות הלאומית במחנה [[הציונות הדתית]]. באותה תקופה החל לעלות כוחם של הצעירים, בראשות [[זבולון המר]].▼
▲המפד"ל נוצרה כתוצאה מאיחוד תנועות [[המזרחי]] ו[[הפועל המזרחי]]. ב[[הבחירות לכנסת השלישית|בחירות לכנסת השלישית]] התמודדו המפלגות ברשימה משותפת תחת השם "חזית דתית לאומית", וב-[[1956]] התאחדו סופית והקימו את [[המפד"ל]]. מפד"ל השתתפה בכל הבחירות החל מ[[הבחירות לכנסת הרביעית]] בשנת [[1959]] ועד ל[[הבחירות לכנסת השתים עשרה]] בשנת [[1988]], ולקחה חלק פעיל כמעט בכל הממשלות החל מהיווסדה של מדינת ישראל.
▲עד [[1967]] הייתה המפד"ל מפלגת מרכז וישבה בקואליציה עם [[מפא"י]] ולאחר מכן עם [[המערך]]. תנועת [[גוש אמונים]] השפיעה גם על המפד"ל שהחלה לנקוט בקו יותר דתי ויותר נצי, עקב ההתעוררות הלאומית במחנה [[הציונות הדתית]]. באותה תקופה החל לעלות כוחם של הצעירים, בראשות [[זבולון המר]]. בשנת [[1967]] החלה מפד"ל לעסוק יותר בשסע הדתי-חילוני, ותחת השפעת תנועת [[גוש אמונים]], לאחר [[מלחמת ששת הימים]], החלה לאמץ גישה ביטחונית שהייתה קרובה יותר לעמדת הימין.
ב-[[1976]] הגיעה השותפות עם המערך לקיצה עקב הימנעות חברי הכנסת שלה (למעט השר בורג) בהצבעת אי-אמון שהעלתה [[פועלי אגודת ישראל]] בעקבות הגעתם של מטוסי [[F-15]] לארץ ב[[שבת]] (הצבעה שלא זכתה לרוב) - מה שהוביל להוצאת שרי המפלגה מהממשלה ואחריה התפטרות ראש הממשלה [[יצחק רבין]] והקדמת הבחירות. אחרי הבחירות ב-[[1977]] הצטרפה המפד"ל לממשלתו של [[מנחם בגין]].▼
לאחר [[מלחמת יום הכיפורים]] התחזקה סיעת הצעירים במפלגה ואלו דחפו לאימוץ עקרון [[ארץ ישראל השלמה]], וקראו לשמירת ירושלים המאוחדת וליישוב כל חלקי הארץ. מפד"ל תומכת במדיניות הרווחה והחקיקה הסוציאלית, וכן מעודדת את גיוסם של בני הציונות הדתית לצה"ל.
===פיצולים ופלגים (1981 - 2005)===▼
▲ב-[[1976]] הגיעה השותפות עם המערך לקיצה עקב הימנעות חברי הכנסת שלה (למעט השר בורג) בהצבעת אי-אמון שהעלתה [[פועלי אגודת ישראל]] בעקבות הגעתם של מטוסי [[F-15]] לארץ ב[[שבת]] (הצבעה שלא זכתה לרוב) - מה שהוביל להוצאת שרי המפלגה מהממשלה ואחריה התפטרות ראש הממשלה [[יצחק רבין]] והקדמת הבחירות. אחרי הבחירות ב-[[1977]] הצטרפה המפד"ל לממשלתו של [[מנחם בגין]].
▲===פיצולים ופלגים (1981 - 2005)===
הבחירות לכנסת העשירית, שנערכו בשנת [[1981]], היוו נקודת מפנה במעמדה של המפד"ל, משום שמבחירות אלה ואילך הפכה ממפלגה גדולה יחסית, בת 12 מנדטים, למפלגה קטנה, בת 6 מנדטים. תוצאה זו נובעת ממעבר של בוחרי המפד"ל לשלושה כיוונים:
* לכיוון העדתי, שיוצג תחילה על ידי [[תמ"י]], ולאחר מכן על ידי [[מפלגת ש"ס|ש"ס]].
שורה 67 ⟵ 69:
===תמורות בהנהגה מאמצע שנות ה-80 של המאה ה-20===
ב-[[1986]] החליף [[זבולון המר]] את ד"ר [[יוסף בורג]] בהנהגת המפד"ל.
ב-[[1992]] המפד"ל לראשונה ישבה ב[[אופוזיציה]] בעקבות הקו הניצי שלה שלא תאם את עמדות ממשלת [[יצחק רבין|רבין]]. לאחר [[התרגיל המסריח]] של [[הכנסת השתים עשרה]], הוקדמו [[הבחירות לכנסת השלוש עשרה]] בשל פרישתן של שלוש מפלגות הימין – [[צומת]], [[התחיה]] ו[[מולדת]]. והוקמה ממשלה בה קיבלה המפד"ל לידיה את תיק החינוך ואת תיק הדתות.{{הערה|בחירות ומפלגות, מפד"ל, המכון הישראלי לדמוקרטיה, <http://www.idi.org.il/elections_and_parties/Pages/parties_mafdal.aspx>.}} בתקופת ממשלה זו חל שיפור משמעותי במעמדה הבין-לאומי של ישראל, וחל גידול-משמעותי במספר המדינות המקיימות קשרים דיפלומטיים עמה. עם זאת, האינתיפאדה נמשכה ובוצעו מספר-פעולות טרור חמורות. כמו כן, ארגון "בצלם" פרסמה דוחות קשים על פגיעת השלטונות הישראליים בזכויות-אדם בשטחים.{{הערה|1=כל הכנסות מבט כולל, כנסת שנים-עשרה – אירועים מרכזיים, אתר הכנסת, <http://www.knesset.gov.il/review/ReviewPage2.aspx?kns=12&lng=1>}}
ב[[הבחירות לכנסת הארבע עשרה ולראשות הממשלה|בחירות לכנסת הארבע עשרה]], בצלה של [[מלחמת המפרץ]] הראשונה [[ועידת מדריד (1991)|וועידת מדריד]], חזרה מפד"ל לקואליציה, בממשלת [[בנימין נתניהו]]. מפד"ל ישבה בקואליציה גם במסגרת ממשלת [[אהוד ברק]] אך פרשה בעקבות [[פסגת קמפ דייוויד]]. סקרים מתקופה זו הראו כי חלה עלייה מסוימת בהתמקדות הציבור בענייני הפנים מלבד בענייני החוץ והביטחון. שכן אחוזי האבטלה בישראל עלו בעקבות גל-העלייה הגדול מ[[ברית המועצות]], אשר עמד בפני קשיי התאקלמות והשתלבות בתעסוקה בתקופה הראשונה לעלייתם. בנוסף למיתון במשק שנוצר עקב המצב הכללי הקשה – הביטחוני והכלכלי.
בתקופה זו המתיחות בין הדתיים לחילונים גברה מכמה סיבות וביניהן: קבלתה של [[ש"ס]] כמפלגה דתית שהצטרפה לקואליציה של שמיר את תיק הקליטה וזאת בתקופת העלייה הגדולה מברית-המועצות, עלייה בעלת פן חילוני. בקרב הציבור רווחה התחושה כי המחזיקים בתפקידי המפתח פועלים לטובת אינטרס מפלגותיהם, ולא למען הציבור הכולל, ושבעשותם כך הביאו להחמרת המצב-הכלכלי במדינה ובפרט פגעו במצבם הכלכלי של המזרחיים הוותיקים והעולים החדשים ממדינות המזרח. בנוסף סברו כי קינון התקציב החדש נועד לשפר את מצבם של המגזרים המקורבים למפלגות השלטון, וכי אין ביכולתו לשפר את האבטלה ולהביא לשיפור במצבם החמור של העולים. בנוסף, חשיפת שחיטותה של מפלגת ש"ס החמירה את הפילוג. בעקבות זאת ועוד, הנושאים הפנים מדינתיים החלו לעלות למרכז הדיון-הציבורי, וכן הפילוג בין הדתיים לחילונים: ימין ושמאל גדל.{{הערה|הדר יעל, קנפלמן אנה, בין כלכלה לביטחון: דעת הקהל בישראל 1969-2009, המכון הישראלי לדמוקרטיה, <http://www.idi.org.il/BreakingNews/Pages/Breaking_the_News_84.aspx>}}
ב-[[1998]] נפטר המר בעודו מכהן בתפקיד [[שר החינוך]], החליף אותו בראשות המפלגה הרב [[יצחק לוי]].
שורה 77 ⟵ 83:
===המפד"ל בזמן ממשלת שרון ותוכנית ההתנתקות===
המפד"ל הייתה חברה בממשלת [[אריאל שרון|שרון]] עד לחודש נובמבר [[2004]], והחזיקה בשני תיקים בממשלה: אפי איתם היה [[שר השיכון]] ו[[זבולון אורלב]] היה [[שר הרווחה]]. הרב [[יצחק לוי]] היה סגן שר ב[[משרד ראש הממשלה]] והיה אחראי בפועל לתיק [[משרד הדתות]].
| |||