ססיל ב. דה-מיל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 5:
דה-מיל נולד באשפילד שבמדינת [[מסצ'וסטס]] ב[[ארצות הברית]] לאב ממוצא הולנדי שהיה כהן דת [[הכנסייה האפיסקופלית (ארצות הברית)|אפיסקופלי]], ולאם [[יהודים|יהודייה]] ממוצא [[הממלכה המאוחדת|אנגלי]]. האם קיבלה את דתו של האב והתנצרה עם נישואיהם.
 
דה-מיל ביים מאות סרטי [[ראינוע]] ובסוף שנות העשרה ותחילת [[שנות העשרים]] הגיע לשיא הפופולריות שלו בזכות סרטים כמו "[[עשרת הדיברות (סרט, 1956)|עשרת הדיברות]]", "מלך המלכים" ו"אל תשני את בעלך".
 
דה-מיל נודע במיוחד בזכות כשרונו בבימוי סרטי ראווה, שכללו פעמים רבות סצינות בהשתתפות אלפי ניצבים ואפקטים מרשימים. זכורות במיוחד סצינות כמו הפלת עמודי המקדש בסרט "[[שמשון ודלילה (סרט, 1949)|שמשון ודלילה]]" בכיכובו של [[ויקטור מייצ'ור]] כ[[שמשון]], מחזות הקרקס והתנגשות הרכבות ב"[[ההצגה הגדולה בתבל (סרט)|ההצגה הגדולה בתבל]]", וחציית ים סוף ב"[[עשרת הדיברות (סרט, 1956)|עשרת הדיברות]]". הוא זכה גם לתהילה כאשר הופיע הופעה קצרה בסרט "[[שדרות סאנסט]]", כשהוא משמש רקע למשפט הנודע של [[גלוריה סוונסון]] בסרט: "מר דה-מיל, אני מוכנה לצילום התקריב שלי".