פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 13 בתים ,  לפני שנתיים
מ
 
==היסטוריה==
בני אדם השתמשו בזכוכית געשית, הנקראת [[אובסידיאן]], כבר ב[[תקופת האבן]]. האובסידיאן סותת ל[[סכין|סכינים]] וראשי [[חץ|חיצים]] חדים ביותר. לעתים נישאו כלי האובסידיאן או חומר הגלם למרחק ניכר ממקום ה[[מחצבה|חציבה]] כבר ב[[התקופה הפלאוליתית התיכונה|תקופה הפלאוליתית התיכונה]]{{הערה|AGAZI NEGASH and M. S. SHACKLEY; GEOCHEMICAL PROVENANCE OF OBSIDIAN ARTEFACTS FROM THE MSA SITE OF PORC EPIC, ETHIOPIA; [http://faculty.ksu.edu.sa/archaeology/Publications/Neolithic/GEOCHEMICAL%20PROVENANCE%20OF%20OBSIDIAN%20ARTEFACT Archaeometry 48, 1 (2006) 1–12]}}. יצור של זכוכית על ידי בני אדם התחיל כ-3–45–6 אלף שנה לפני ה[[ספירתלפני הנוצרים|ספירהזמננו]]. בשריפה של [[זרע (בוטניקה)|זרעים]] ה[[אפר]] שנישאר מהשריפה התחבר עם ה[[חול]] בטמפרטורה גבוהה ונוצרה זכוכית [[סיליקט]]ית המכילה 60% SiO2. בהוספה של [[אשלגן]] חמצני K<sub>2</sub>O אפשר לקבל זכוכית שקופה. אנשים השתמשו בזכוכית הזאת ליצור [[תכשיט]]ים ובקבוקונים.{{ש}}
השם "זכוכית" מוזכר כבר ב[[תנ"ך|מקרא]]: {{ציטוטון|לֹא יַעַרְכֶנָּה זָהָב וּ<big>זְכוֹכִית</big>, וּתְמוּרָתָהּ כְּלִי פָז.|{{תנ"ך|איוב|כח|יז}}}}, כתיאור לכלים יקרים. מקור המילה הוא עקב תכונת הזַכּוּת המאפיינת אותה. החוקרחוקר ה[[תלמוד]] [[יהושע בראנד]], בספרו [[יהושע בראנד#כלי זכוכית בספרות התלמוד|כלי זכוכית בספרות התלמוד]]{{הערה|1=ד"ר יהושע בראנד, '''כלי זכוכית בספרות התלמוד''', בצירוף מחקרים ומאמרים, ירושלים: [[מוסד הרב קוק]], תשל"ח-1978, פרק שלישי, עמ' 16 - 41: "הזכוכית וכלי הזכוכית במקרא".}}, מצביע על מונחים נוספים במקרא, שלדעתו פירושם זכוכית, כגון: "חול", "חלונות אטומות" ועוד.
 
בשאלת מקור הזכוכית, האם ב[[פניקיה]], [[מצרים העתיקה|מצרים]] או ב[[ארם נהרים]], סבור בראנד, כי ראשית הזכוכית היא דווקא בארם נהרים ולא בפיניקיה, או במצרים, כפי שמקובל לחשוב. על בסיס מסקנה זו ומקורות נוספים, טוען בראנד כי [[אברהם אבינו]] היה אמן זכוכית ומסיבה זו היגר מ[[אור כשדים]] ל[[חרן]]{{הערה|1=ד"ר יהושע בראנד, '''כלי זכוכית בספרות התלמוד''', בצירוף מחקרים ומאמרים, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל"ח-1978, פרק ראשון, עמ' 1 - 13: "ראשית הזכוכית".}}.