מעגל קרבס – הבדלי גרסאות

ההידרוליזה של הקשר התיאו-אסטרי עתיר האנרגיה הופכת את הריאקציה לאקסרגונית מאוד. [[אנרגיה חופשית של גיבס|האנרגיה החופשית הסטנדרטית של גיבס]] בריאקציה זו היא שלילית מאוד, ומשמעות הדבר ששלב זה הינו חד כיווני; ובר זה חיוני מאוד לפעילותו של מעגל קרבס, מאחר וריכוזשריכוז האוקסלואצטט הוא נמוך מאוד במצב נורמלי.{{הערה|שם=נלסון, עמ' 608-9|[[#Cox & Nelson (2005)|Cox & Nelson (2005)]], pp. 608−9.}}

בשלב השלישי מתרחשת דה קרבוקסילציה חמצונית של איזוציטראט, וקבלת התוצר [[אלפא קטוגלוטראט]] דרך תוצר הביניים [[אוקסלוסוקצינאט]]. התגובה מקוטלזת על ידי האנזים [[איזוציטראט דהידרוגנאז]] (IDH), ובמהלך התגובה משתחררת מולקולת ה[[פחמן דו -חמצני]] הראשונה במעגל.

# דה-קרקבוקסילציה של אוקסלוסוקצינאט: החמצן שקשור לקבוצת הקרבוניל מותקף על ידי שייר [[טירוזין]] ועובר דה-פרוטונציה, וגורם לשחרור פחמן דו -חמצני מפחמן בטא (C#3) כקבוצה עוזבת. האלקטרונים נעים לעבר פחמן אלפא, יוצרים קשר כפול בין פחמנים אלפא ובטא ומפרקים את הקשר הכפול של הקרבוניל; משם נעים לאטום החמצן של קבוצת הקטון (החמצן הקשור לפחמן אלפא) וטוענים אותו מטען שלילי. זוג האלקטרונים הבלתי קושרים שעל פחמן אלפא אוסף מימן משייר ליזין סמוך. בשלב זה המולקולה השתנתה מצורת הקטו של האקוסלוסוקצינאט לצורת האנול, ויצרה יון אנולט. בשתי הצורות, הן בצורת הקטו (לפני עזיבת הפחמן הדו -חמצני) והן בצורת האנול, יון המגנזיום/מנגן בעל המטען החיובי הדו ערכי יוצר אינטרקציה עם אטומי החמצן הטעונים מטען שלילי ומייצב את המולקולה.