מעגל קרבס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
AutoIKhitron (שיחה | תרומות) clean up באמצעות AWB |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1מאחר ש, \1-חמצני |
||
שורה 67:
[[קובץ:Citrate Synthase Mechanism Drew Beck revised OH.png|250px|שמאל|ממוזער|800px|מנגנון הריאקציה של ציטראט סינתאז (כולל השיירים הקטליטיים המעורבים).]]
ההידרוליזה של הקשר התיאו-אסטרי עתיר האנרגיה הופכת את הריאקציה לאקסרגונית מאוד. [[אנרגיה חופשית של גיבס|האנרגיה החופשית הסטנדרטית של גיבס]] בריאקציה זו היא שלילית מאוד, ומשמעות הדבר ששלב זה הינו חד כיווני; ובר זה חיוני מאוד לפעילותו של מעגל קרבס, מאחר
מולקולת הקואנזים A ששוחררה בריאקציה ממוחזרת, ותשתתף בדה-קרבוקסילציה חמצונית של מולקולת פירובט נוספת שתיכנס לקומפלקס PDH.{{הערה|שם=נלסון, עמ' 608-9}}
שורה 83:
===שלב III - אלפא-קטוגלטראט===
בשלב השלישי מתרחשת דה קרבוקסילציה חמצונית של איזוציטראט, וקבלת התוצר [[אלפא קטוגלוטראט]] דרך תוצר הביניים [[אוקסלוסוקצינאט]]. התגובה מקוטלזת על ידי האנזים [[איזוציטראט דהידרוגנאז]] (IDH), ובמהלך התגובה משתחררת מולקולת ה[[פחמן דו
[[קובץ:IDHcatalyticmechanism.jpg|250px|שמאל|ממוזער|240px]]
שורה 91:
# חמצון האיזוציטראט ([[כוהל שניוני]]) לאוקסלוסוקצינאט ([[קטון]]): קבוצת האלכוהול שעל פחמן אלפא (C#2) עוברת דה-פרוטונוציה, כך שנוצר במקומו [[קטון]] (הכוללת כמובן קבוצת קרבוניל, C=O) ונפלט [[הידריד]]; ה[[קופקטור]] <sup>+</sup>NAD משמש כנשא אלקטרונים וקולט את ההידריד, ומחוזר ל-NADH.
# דה-קרקבוקסילציה של אוקסלוסוקצינאט: החמצן שקשור לקבוצת הקרבוניל מותקף על ידי שייר [[טירוזין]] ועובר דה-פרוטונציה, וגורם לשחרור פחמן דו
# [[תגובת שחלוף|שחלוף]] של צורת האנול ליצירת אלפא קטוגלוטראט: שייר ליזין מתקיף את אטום החמצן הקשור לפחמן אלפא וגורם לדה-פרוטונציה שלו, כך שזוג האלקטרונים הבלתי קושרים שלו יוצר שוב קשר כפול, ושובר את הקשר הכפול שבין פחמנים אלפא לבטא. זוג האלקטרונים הבלתי קושרים שהרכיב את הקשר הזה תוקף שייר ליזין, וגורם לקשירת אטום מימן לפחמן בטא.
|