מדיארים – הבדלי גרסאות

'''המדיארים''' (או '''מגיארים''', magyarok) הם עם הדובר שפה [[שפות פינו-אוגריות|אוגרו-פינית]] ששורשיו הרחוקים ב[[הרי אורל]] וב[[סיביר]] המערבית, אשר נדד [[המאה ה-8|במאה השמינית]] וב[[המאה ה-9|מאה התשיעית]] לספירה מערבה, והתיישב באיזורבאזור [[הונגריה]] דהיום. צאצאי שבטי נוודים לוחמים אלו שהתערבבו עם בני אוכלוסיות אחרות - [[סלבים]], [[גרמנים]], [[קומנים]] ועוד - מהווים את רוב תושבי הונגריה כיום, כמו גם מיעוט חשוב מתושבי המדינות השכנות – [[סלובקיה]], [[רומניה]], [[סרביה]], [[אוקראינה]] וכו'. הם נקראים בפי עמים אחרים גם "הונגרים". המושג "הונגרי" הוא גם כן שם עתיק שמקורו בשם של שבט מערבות אסיה. הוא התקשר מאוחר יותר לשם המדינה "הונגריה", ובמשטרים הונגריים שונים - שעודדו התבוללות של קבוצות אתניות אחרות, קיבל גם מובן של "אזרח הונגריה" או "דובר הונגרית", בעוד ש"מדיארי" - הצביע על שייכות אתנית טהורה יותר, ממוצא "הונגרי-שורשי". בשפה ההונגרית משתמשים כיום רק בשורש "מדיארי" בשני המובנים – האתני-לשוני והמדיני: השפה המקומית נקראת "שפה מדיארית" (magyar nyelv), ואילו הונגריה מכונה "ארץ המדיארים" (Magyarország). בשפות אחרות משתמשים בשם "הונגרים" (Hungarians, Hongrois, Ungaren), הן לציון בני העם המדיארי והן לציון אזרחי הונגריה או ילידי הונגריה.

[[ממלכת הונגריה]], שנוסדה על ידי המדיארים ב[[המאה ה-10|מאה העשירית]], ואשר השתרעה בין [[המאה ה-13]] ו[[המאה ה-20]] על פני כל [[המישור הפאנוני|האגן הקרפטי]], כללה ערב רב אתני, למרות שמה. למעשה, בשנת [[1780]] היה הרוב הדמוגרפי בממלכה (71.1%) מורכב מבני לאומים אחרים. לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] נקרעו מן הממלכה חלקים רבים ב[[חוזה טריאנון]], ונמסרו לשכנותיה, או למדינות חדשות שנוצרו, שזהות רוב התושבים, באותן טריטוריות, היתההייתה לא מדיארית. בחלקים אלו נותרו מיעוטים בעלי זהות לאומית מדיארית. אמנם נעשו ניסיונות מאוחרים יותר להשיב חלקי ארץ אלו אל הונגריה, באמצעות ברית שכרת העוצר ההונגרי [[מיקלוש הורטי]] עם [[אדולף היטלר]], ואשר הביאו לסיפוח חלק ניכר משטחים אלו להונגריה, בין [[1938]] ו-[[1941]], בעיקר על חשבון [[רומניה]] ו[[סלובקיה]], אך עם סיום [[מלחמת העולם השנייה]] בתבוסת [[מדינות הציר]], הושבו השטחים למדינות מהן נלקחו, והונגריה שבה לממדיה שלאחר חוזה טריאנון.

המדיארים החלו לשמש ככלי שרת במלחמות שבין העמים יושבי האזור, לבין מעצמות אירופה של הימים ההם. בשנת [[892]] נכנסו למוראביה, בהזמנתו של מלך גרמניה [[ארנולף]]. ב-[[895]] נלחמו לצידו של הקיסר הביזנטי [[לאו הרביעי]] כנגד הבולגרים. לאחר מכן, בשנת [[896]], בהנהגתו של ארפאד, חצו את הרי הקרפטים, וכבשו את האזור המהווה כיום את הונגריה. כאמור, ה"מגיארים" היו השבט המוביל במסעם של שבעת השבטים המייסדים. בתחילה כבשו את אזור מעלה נהר ה[[טיסה (נהר)|טיסה]], שהיה בלתי מיושב כמעט, ומשם המשיכו לאזור שמעבר לדנובה, שהיה ידוע בימי הרומאים כפאנוניה, ולימים יהיה לליבה של המדינה ההונגרית. בעלי בריתם הכוזרים, התיישבו באזור שליד: [[ביהאר]]. האזורים שנכבשו היו מיושבים באופן דליל בסלאבים – בולגרים, סלובקים, סלובנים, קרואטים ועוד, וגם [[אווארים (עם קדום)|אווארים]] מעטים שרדו עדיין בדרום מערב המדינה. אוכלוסייה זו שישבה באגן הפאנוני, שנכבשה ושועבדה ע"יעל ידי המדיארים, סייעה להם להתיישב ולהפוך מעם נוודים לוחמים - לעם היושב על אדמתו. באזור [[טרנסילבניה]] שברומניה, קיים מיעוט אתני של מדיארים (המכונים "[[סקלרים]]"), שאינם נמנים עם השבטים שהוביל ארפאד להונגריה בסוף המאה ה-9, ויש גרסאות שונות לגבי מוצאם, אם כי הם משוכנעים במוצאם המדיארי. ייתכן שהם צאצאי מדיארים שנמלטו מלחצם של הפצ'נגים מאגן הדון - אל אזור טרנסילבניה. הסקלרים מהווים, כיום, אחוז ניכר מן ההונגרים תושבי רומניה.