אנה קארנינה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לדפוס עזריאל
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1הפך
שורה 64:
ייתכן, שטולסטוי מרמז בספרו על כך שחייה של קיטי, שהייתה "בסדר- כל הזמן", שחייה הגיעו לידי מיצוי ברצונה להיות אשת-איש ראויה לבעלה, עקרת בית למופת, ואם דגולה, "כמו שצריך", אינם מושלמים, שהיה חסר בהם הזיק הנוסף, הכמיהה לרגש עליון ונעלה, לסחף אדיר, כזה שהיה לאנה בחייה, לאחר שפגשה את ורונסקי.
 
ייתכן מצד שני, שטולסטוי ביצירתו זו, מראה גם את ההיפךההפך, שהחיים אינם "רומן רומנטי", שאהבת אמת הסוחפת לבבות, תוך שבירת מוסכמות ושריפת גשרים, היא שקר, ולא תוביל אל האושר הנכסף.
 
עמדה דומה ניתן למצוא במאמר של אריאנה מלמד, בקישור המצורף למטה. מצורף קטע קצר מהמאמר:
:... "אנה קארנינה" הוא ההיפךההפך הגמור מרומן רומנטי. הוא הספר שיכול לגאול קוראות, ואולי גם קוראים, מאשליית האהבה כמרפא לכל, ...כגאולה האנושית האולטימטיבית. לשם כך צריך לקרוא באופן מפוכח ולהבין, כי אנה היא תמצית "האני השקרי". היא טועה לחשוב שגם היא איננה יותר מאשר גיבורה של אחד הרומנים הטפשיים שקראה, והיא בוחרת להתאהב. אין מדובר בכורח, במכת ברק, בהשתלטות עוינת של הרגש, אלא בבחירה. תוצאותיה כמובן הרסניות: היא זונחת את משפחתה, עוברת להתגורר עם ורונסקי (המאהב), ממיטה על עצמה בידוד חברתי קשה, פוגעת ברגשותיהם של כל הסובבים אותה והחרדים לגורלה – וממשיכה לשקר לעצמה כל העת, בשכנוע פנימי עמוק שמוביל לטירוף הדעת, כי מודל האהבה הרומנטית שלה הוא המפתח לאושרה. רק ברגעים האחרונים לחייה, כשהיא מונחת על מסילת הברזל, מתגלה לפניה האפשרות שטעתה: אז כבר מאוחר מדי".
 
עם סיום קריאת הרומן, אין לקורא תשובות חד משמעיות לגבי מושג האושר, והשאלות נותרות בעינן. מקריאת רמזים בספר, דומה שלעתים גם אותם אנשים שעשו את הצעד האמיץ, שברו מוסכמות ונהו אחר לבם, אינם בהכרח מאושרים כפי שהם נראים או היו אמורים להיות. ומצד שני, יש משפחות ואנשים, שאינם שוברים את הכללים, שנשארים בתוך תבנית מתוכננת מראש, ולעתים נטולת רגש, ואינם חווים את זיק האהבה. האם ייתכן שלמעשה המושג "משפחות מאושרות" הוא לעתים פיקציה? שלפעמים, גם המשפחות המאושרות הן אומללות, בדרכן?